ברקע עומד פער שכר שהולך ומעמיק בין הפסיכולוגים בשירותי הייעוץ באוניברסיטאות לבין עמיתיהם בשירות הציבורי. רוב אנשי הטיפול במערך הם מתמחים בפסיכולוגיה, ולצדם פועלים פסיכולוגים מומחים המשמשים כמדריכים ומלווים מקצועיים. במשך שנים מרכזי הייעוץ באוניברסיטאות נחשבו למקומות התמחות יוקרתיים בשל השיוך האקדמי, אך השכר הנמוך, העומס הכבד וגרירת הרגליים מצד הנהלות המוסדות משנים את התמונה: פסיכולוגים רבים חושבים פעמיים אם להצטרף למערכת, ואחרים שכבר עובדים בה נמצאים על סף עזיבה.
בשירותי הייעוץ מזהירים כי ללא פתרון מיידי, חלק מהשירותים עלולים שלא להיפתח בשנת הלימודים האקדמית הבאה. המשמעות היא שאלפי סטודנטים עלולים להישאר ללא מענה נפשי נגיש דווקא באחת התקופות המורכבות ביותר עבורם.
הירש מוסיף: "מי שיישאו בהשלכות הם הסטודנטים שזקוקים למענה נפשי - מילואימניקים, בני ובנות זוג של משרתים, וסטודנטים צעירים שמתמודדים עם חרדה, טראומה ועומס נפשי מתמשך. מנהלי האוניברסיטאות ונציגי משרד האוצר לא מבינים את עומק השבר, והזמן נמשך בזמן ששירותי הייעוץ לסטודנט קורסים, והסכם אין. האוניברסיטאות חייבות לפעול בדחיפות לפתרון המשבר, לטובת ציבור הסטודנטים כולו".
הוא מוסיף: "בזמן שהשירותים הפסיכולוגיים לסטודנטים מתחילים לקרוס. עובדים שוקלים לעזוב, קשה לגייס אנשי טיפול חדשים, ויש חשש ממשי שלא נוכל לפתוח את שנת הלימודים הבאה ולתת מענה ראוי לסטודנטים. הטכניון כבר הוכיח שאפשר להצטרף להסכם במהירות, אנחנו דורשים מהנהלת האוניברסיטה להפסיק להתנער מאחריות ולהיכנס מיד למשא ומתן רציני".
התרעות פיקוד העורף