באופן מסורתי, חודשי פתיחת השנה האקדמית נחשבים לשיא הביקוש להלוואות סטודנטים. עם זאת, בשנת 2025 נרשמה ירידה חריגה בפניות למימון לימודים ביחס ל-2024: ירידה של 67% בפניות בספטמבר, ירידה של 68% באוקטובר וירידה של 36% בנובמבר.
אחד הנתונים הבולטים בדוח מצביע על שינוי משמעותי בדפוס קבלת ההחלטות של סטודנטים בישראל: 38.3% מהפונים נוטשים את תהליך ההלוואה בעצמם. רק 15% נדחים בפועל על ידי הבנקים. כלומר, כמעט פי שלושה יותר סטודנטים מוותרים מיוזמתם - עוד לפני שמערכת האשראי קיבלה החלטה. לפי קרן שכ"ל, מדובר בשינוי פסיכולוגי עמוק יותר מאשר בעיית אשראי בלבד.
בקרן מציינים כי פרופיל הסטודנט בישראל השתנה משמעותית בשנים האחרונות וכי מדובר ביותר ויותר סטודנטים שעובדים במקביל ללימודים, משרתים במילואים, מתמודדים עם יוקר מחיה ולעיתים גם מפרנסים משפחה.
הנתונים מצביעים גם על פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה: 82% מהפניות למימון לימודים מגיעות מהפריפריה אבל רק 21.4% מהפונים מקבלים הלוואה ללא ריבית למימון לימודים וממשיכים איתה. היתר מורכבים מסטודנטים שבעיקר מתחרטים ולאו דווקא כאלה שלא מאושרת להם הלוואה. משמעות החשש לעמוד בהחזרים אפילו של הלוואה ללא ריבית משמעותה אחת – דחיית לימודים גבוהים, השהייתם או ויתור עליהם.
במרכז 29.5% מהפונים מקבלים אישור להלוואה וגם מממשים אותה. לפי קרן שכ"ל, לא מדובר רק בפערי הכנסה - אלא גם בפערים של ביטחון כלכלי, נגישות פיננסית ויכולת להתמודד עם תהליכי אשראי. "הפריפריה רוצה ללמוד ולהתקדם - אבל חוששת לשלם את המחיר הכלכלי של זה", אומרת קרויזמן.
על רקע העלייה בחשש מהתחייבויות פיננסיות, בקרן שכ"ל מדווחים גם על עלייה בהתעניינות בפתרונות מותאמים, מסלולי סיוע והלוואות ללא ריבית - בעיקר בקרב משרתי מילואים, משפחות צעירות וסטודנטים מהפריפריה. לפי הקרן, השינוי המרכזי אינו רק במספרים - אלא בתפיסה הכלכלית של הדור הצעיר וקרויזמן מדגישה: "אנחנו רואים מעבר מחיפוש אחרי כסף מהיר, לחיפוש אחרי יציבות, ביטחון ויכולת לנשום. האתגר שלנו כבר לא מסתכם רק בהכוונה לקבלת מימון. האחריות שלנו היא לבנות פתרונות שמאפשרים לסטודנטים להמשיך ללמוד בלי להרגיש שהם מסכנים את העתיד שלהם".