בפסק הדין נקבע כי עיסוק בנושאים מורכבים ושנויים במחלוקת הוא חלק מתפקידה של מערכת החינוך, וכי עצם העובדה שתכנית מעוררת מחלוקת או מציגה כאב אנושי משני צדי הסכסוך אינה מצדיקה את פסילתה. בית המשפט דחה את טענת משרד החינוך שלפיה התכנית מבצעת השוואה פסולה בין שכול ישראלי לשכול פלסטיני, וקבע כי התכנית מתמקדת בכאב השכול ובאפשרות לדיאלוג, ולא בשלילת שירות בצה"ל, בהסתה או בפגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל.
בית המשפט אף מתח ביקורת על אופן קבלת ההחלטות במשרד החינוך. בין היתר, נקבע כי משרד החינוך הסתמך על תשתית עובדתית חלקית ולא מספקת, לא נתן משקל ראוי לדו"חות בקרה שלא הצביעו על חריגות מהותיות, התעלם ממשובים חיוביים ומתמיכת מנהלי בתי ספר, ולא נתן אמון מספק ביכולתם של מורות, מורים ותלמידים להתמודד באופן חינוכי וביקורתי עם נושאים מורכבים. עוד נקבע כי טענות חיצוניות נגד הפורום, שלא נבדקו כדבעי ולא שימשו בסיס מסודר להחלטה המנהלית, אינן יכולות להצדיק את פסילת התכנית.
היא הוסיפה: "נמשיך להיכנס לבתי הספר בראש מורם, כדי לספר את סיפורנו ולעודד צעירים וצעירות להאמין שאפשר לבחור בדרך אחרת - דרך של הכרה, פיוס ומניעת שפיכות דמים נוספת".
קישה המשיך במחאתו: "מתחילת הקדנציה אני נאבק כדי למנוע את כניסת הארגון הזה לבתי הספר, מתוך אמירה ברורה שאין לו מקום במערכת החינוך של מדינת ישראל. לא אתן לזה לקרות. אלחם בכל כוחי כדי להשאיר אותם מחוץ למערכת החינוך".
התרעות פיקוד העורף