איך נשמע העולם כשהצלילים סביבך חזקים מדי, איך נראית כיתה רגילה כשכל אור, תנועה או מבט עלולים להציף ואיך אפשר להבין באמת ילד או ילדה שחווים את המציאות אחרת, לא פחות עמוק וחכם, אלא פשוט בשפה אחרת?
יחידת הלימוד החדשה מבקשת לעשות דבר מורכב ועדין: לא רק להסביר לתלמידים מהו אוטיזם, אלא לאפשר להם להתקרב לחוויה עצמה. באמצעות טכנולוגיות המחשה חושית ולמידה רגשית, מוזמנים התלמידים להכיר מקרוב את האופן שבו ילדים ומבוגרים עם אוטיזם עשויים לחוות את העולם סביבם. לא מתוך רחמים, לא מתוך ריחוק, אלא מתוך ניסיון אמיתי להבין.
דרך ההתנסות, התלמידים נחשפים למצבים יומיומיים שיכולים להיות פשוטים עבור ילד אחד ומציפים עבור ילד אחר: רעש בכיתה, עומס של גירויים, קושי בפענוח סיטואציות חברתיות, צורך בשגרה, או דרך תקשורת שאינה תמיד מובנת לסביבה.
המטרה אינה להציג "סימולציה" מוחלטת של אוטיזם, שכן כל אדם על הרצף חווה את העולם אחרת, אלא לפתוח פתח לשיחה. לאפשר לילדים לשאול שאלות, לזהות שונות, ולהבין כי מאחורי התנהגות שנראית לפעמים חריגה או לא מובנת, יש עולם פנימי עשיר, רגיש ולעיתים מוצף. בכך מבקשת היחידה לעודד כבר מגיל צעיר הכלה, קבלת השונה והיכרות עם "השפה האוטיסטית" - שפה שלעיתים אינה מילולית, אך היא מלאה משמעות.
סיפורה של נויה, ילדה שאהבה דמיון, פנטזיה ועולמות קסומים, הפך לאחר מותה לסמל כואב של תמימות שנגדעה באכזריות, אך גם למקור השראה להמשך עשייה חינוכית וחברתית. "הבחירה להקדיש את המיזם לזכרה מעניקה לו רובד נוסף: הוא אינו רק שיעור על אוטיזם, אלא קריאה להאיר את מה שלעיתים החברה אינה יודעת לראות" אומר זינגר.