נתוני הדו"ח מתבססים על מדגם מייצג של אלפי תלמידים ותלמידות מרחבי הארץ, שלמדו את המקצועות השונים בבתי הספר בעזרת ליברי, פלטפורמת בינה מלאכותית המתממשקת עם חומרי הלימוד המאושרים של משרד החינוך ומציעה לתלמידים עוזרת אישית בשם "מעיין" שמלווה אותם בלמידה, ובמקביל מספקת לצוותי ההוראה תמונת מצב מדויקת על התקדמות הכיתה.
הנתונים מצביעים על שליטה מוחלטת של מקצוע המתמטיקה: כמעט 60% מכלל בקשות העזרה (השאילתות) שהופנו ל-AI השנה היו במקצוע זה. הפער משאר המקצועות הוא עצום, כאשר במקום השני והרחק מאחור ניצבת האנגלית, שמרכזת רק 13.7% מסך השאילתות במערכת, ואחריה מדעים (7.4%) והיסטוריה (6.6%). בתחתית הרשימה, עם מספר אפסי של בקשות עזרה מ-AI, נמצאים מקצועות כמו תנ"ך וכימיה (שנבלעים בתוך קבוצת מקצועות שמרכזים פחות מ-1% מהשאילתות כל אחד), שמהווים פוטנציאל ענק שטרם מומש.
הדו"ח חושף גם תמונה מרתקת לגבי עומק השימוש בכל מקצוע, כלומר, כמה שאילתות מצטברות ייצר כל תלמיד בממוצע. גם כאן מתמטיקה מובילה עם כ-14 שאילתות בממוצע לתלמיד, אך במקום השני מתייצבת במפתיע הפיזיקה.
מתברר שאמנם רק כ-11% מתלמידי הפיזיקה בחרו להשתמש ב-AI, אך מי שעושה זאת נשען עליו באופן אינטנסיבי כמעט כמו במתמטיקה ומייצר כ-13 שאילתות בממוצע. אחריהם ניצבים מדעים, היסטוריה ואנגלית עם כשבע שאילתות מצטברות בממוצע, ספרות ומחשבת ישראל עם כשש שאילתות, ולבסוף גיאוגרפיה ואזרחות עם קצת יותר מארבע שאילתות ממוצעות לתלמיד.
עוד הוסיף: "אנחנו מבינים שהטכנולוגיה הזו כאן כדי להישאר, והמטרה שלנו היא לרתום אותה בצורה המדויקת והחינוכית ביותר כדי להעצים את התלמידות והתלמידים, ואת צוותי החינוך כאחד".
התרעות פיקוד העורף