פרופ' יופי תירוש, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ממובילות העתירה, מסרה: "החוק שעבר מוצג כחוק שמטרתו לקדם חרדיות וחרדים, אבל המניע שבבסיסו הוא אחר לחלוטין: הפיכת עוד ועוד מרחבים בישראל לנשלטים על ידי כללי 'צניעות' ומדירים נשים. ממש כמו חברי וחברות הסגל שעותרים לבג״ץ, העותרות החרדיות שהצטרפו לעתירה מזהות שהחוק הזה לא יקדם נשים חרדיות - אלא יצמצם את צעדיהן ויפגע בשוויונן".
"יש להפסיק את אפליית המרצות, להישאר במסגרת התואר הראשון, ולהגביל את ההפרדה לכיתות הלימוד בלבד ולחרדים בלבד", הוסיפה תירוש והדגישה: "והנה הכנסת עשתה בחוק הזה את ההיפך הגמור בכל אחד מהמישורים: התעלמה מאפליית המרצות המתמשכת, הרחיבה את ההפרדה לתארים מתקדמים, פרסה אותה מעבר לכיתות הלימוד - ופתחה את הלימודים בהפרדה לכל המעוניין".
לסיום אמרה: "לכן מדובר בעתירה פשוטה מבחינה משפטית: או שהחוק איננו חוקתי כי הוא מתיר פגיעה בזכויות באופן לא מידתי, או שהוא חסר כל משמעות משפטית והקריטריונים המגבילים את המתכונת המותרת להפרדה מגדרית בלימודים אקדמיים, שנקבעו בפסק הדין מ-2021, עומדים בעינם".