היא מדגישה: "בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר תקופה ממושכת של מלחמה, טלטלות וחוסר ודאות, רבים מבני הנוער מתמודדים עם עומס רגשי וחוסר יציבות מתמשכת. דווקא בתקופות כאלה, ישנה חשיבות רבה לקשר קרוב עם ההורים: שיח פתוח ולא שיפוטי, הקשבה אמיתית, נוכחות והתעניינות בחיי הילדים שלנו. מערכת יחסים קרובה ובטוחה היא אחד מגורמי החוסן המשמעותיים ביותר, ויכולה לעשות את ההבדל בין התמודדות בריאה לבין פנייה לשימוש בעייתי ואף מסוכן בגילאים אלו".
היא הוסיפה: "במקביל לכל אלו, על ההורים להישאר ברורים לגבי הגבולות שנועדו לשמור על ביטחונם ורווחתם של בני הנוער: בטיחות, שימוש בחומרים, יציאות מהבית, שינה במידה סבירה וכבוד הדדי בבית. על כל השאר אפשר לנהל שיח, לגלות גמישות ולהתאים את הציפיות לתקופת החופש. בני נוער זקוקים גם למרחב וגם לידיעה שיש מבוגר שנמצא שם עבורם, רואה אותם, סומך עליהם ומחזיק את המסגרת כשצריך".
היא הדגישה: "עוגנים פשוטים כמו שעות שינה וארוחות קבועות, זמן איכות משותף, הכנה למעברים וגבולות ברורים יוצרים תחושת ביטחון ומפחיתים חוסר שקט ומאבקי כוח. דווקא ברגעים שבהם הילדים בוחנים גבולות, הם למעשה מחפשים ודאות. כשההורה מצליח לשלב בין הקשבה, אמפתיה ועקביות, הוא מעניק לילד את הכלים להתמודד טוב יותר עם השינויים שהחופש מביא איתו. בסופו של דבר, הילדים לא יזכרו כמה אטרקציות הספיקו, אלא איך הרגישו בבית - בטוחים, אהובים ומובנים."