ממצאי המחקר פורסמו בשני מאמרים בכתבי העת הבינלאומיים Journal of Happiness Studies ו־Applied Research in Quality of Life. המחקר, שהחל עוד לפני ה־7 באוקטובר והמשיך לאורך יותר משנה של לחימה, מאפשר לראשונה לבחון כיצד מאפיינים אישיים שנמדדו בתקופת שגרה היו קשורים לאופן שבו אנשים התמודדו עם אחד המשברים הגדולים בתולדות המדינה.
המחקר החל בדצמבר 2022, כעשרה חודשים לפני פרוץ המלחמה, כאשר 1,423 ישראלים בגילי 25-66 מילאו שאלונים שבחנו, בין היתר, את הנטייה שלהם להעדיף את המצב הקיים גם כאשר אינם מרוצים ממנו - תופעה פסיכולוגית המכונה "הטיית סטטוס־קוו".
לאחר פרוץ המלחמה חזרו החוקרים אל אותם משתתפים בשבועות הראשונים ללחימה, ושוב לאחר יותר משנה של מלחמה. כך התאפשר לבחון לא רק כיצד השפיעה המלחמה על מצבם הנפשי של המשתתפים, אלא גם אילו מאפיינים שנמדדו עוד לפני פרוץ המלחמה היו קשורים ליכולת ההתמודדות שלהם לאורך זמן.
מן הממצאים הראשונים עלה כי כבר בששת השבועות הראשונים למלחמה נרשמה עלייה של כ־46% ברגשות שליליים אולם כאשר החוקרים שבו אל אותם משתתפים לאחר יותר משנה של לחימה התברר כי אנשים שהפגינו עוד לפני המלחמה רמה גבוהה יותר של "הטיית סטטוס־קוו" דיווחו לא רק על יותר רגשות שליליים, חרדה ופחד, אלא גם על ירידה מובהקת ברווחה הנפשית ובתחושת המשמעות. במילים אחרות, מה שבתחילת המלחמה התבטא בעיקר בפגיעה רגשית, הפך עם הזמן לפגיעה רחבה יותר ברווחה הנפשית ובאופן שבו אנשים תפסו את חייהם.
החוקרים ביקשו להבין מה עומד מאחורי ההבדלים הללו, ומצאו כי אחד הגורמים המרכזיים היה מידת המאמץ שהשקיעו המשתתפים בשיפור חייהם במהלך המלחמה. אנשים בעלי נטייה גבוהה יותר להיצמד לסטטוס־קוו השקיעו פחות מאמצים בשיפור מצבם בתחומים כמו בריאות, עבודה, מערכות יחסים ופנאי, והירידה במאמץ הזה הסבירה חלק משמעותי מהפגיעה המתמשכת ברווחתם הנפשית.
לעומתם, משתתפים שהמשיכו להשקיע בתחומים אלה גם בתקופת המלחמה הפגינו רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית וחוסן אישי גם לאחר חודשים ארוכים של לחימה.
ממצא נוסף העלה כי הקשר בין הטיית סטטוס־קוו לבין הפגיעה ברווחה הנפשית היה חזק במיוחד בקרב משתתפים שדיווחו כי המלחמה השפיעה באופן משמעותי יותר על חייהם האישיים. כלומר, דווקא כאשר השפעת המלחמה היתה משמעותית יותר, הנטייה להימנע משינוי הייתה קשורה לפגיעה גדולה יותר ביכולת ההתמודדות.
לדברי החוקרים, לממצאים עשויות להיות השלכות רחבות גם מעבר למלחמה, והם עשויים לסייע להבין טוב יותר כיצד אנשים מתמודדים עם משברים אישיים, בריאותיים וכלכליים. פרופ' טל שביט מאוניברסיטת אריאל אמר: "המסר המרכזי העולה משני המחקרים הוא שהחוסן הנפשי שלנו אינו תלוי רק במה שקורה סביבנו, אלא גם באופן שבו אנו מגיבים למציאות".
"אנשים שבוחרים לפעול, לנסות לשפר ולהסתגל לשינויים מצליחים להתמודד טוב יותר עם מצבי משבר ממושכים. הממצאים שלנו מראים כי הנטייה להישאר במקום ולא לבצע שינויים כאשר איננו מרוצים עלולה לפגוע ביכולת ההתמודדות דווקא בתקופות שבהן הסתגלות וגמישות הן החשובות ביותר" סיכם שביט.
התרעות פיקוד העורף