"דבר נוסף שצריך לשים עליו דגש, לדעת אנפנגר אלמליח, הוא נושא הגבולות בבית הספר, "שלפעמים נפרצים אל מול התלמידים וההורים. בית ספר הוא ארגון שיש לו חוקים. יש תקנון בבית ספר, אבל לפעמים מוותרים".
כמו כן, לדבריה, יש חשיבות בזיהוי נקודות תורפה במוסד החינוכי ובטיפול בהן באופן מיידי: "היום יש סקרים תקופתיים חיצוניים מטעם משרד החינוך או מטעם הרשות, אבל הם לא סקרים פנימיים. חשוב ליצור תשתית ארגונית פנימית שבה תהיה משמעות למורה, שירגיש שיש לו קול. אנחנו, לדוגמה, פיתחנו מערכת ניהול דיגיטלית חכמה שמספקת להנהלות בתי הספר ולמורים כלי ניהולי מבוסס נתונים".
גני ילדים בעדיפות עליונה
"מטבע הדברים, עסקנו גם במערכת המשלבת מערכת החינוך הרגילה", מציין שפירא. "המערכת הזו לא מסוגלת היום לתת חינוך ראוי גם לתלמידים שלא מוגדרים פורמלית עם צרכים מיוחדים".
בבתי ספר, שפירא מבהיר, המצב דומה: "הדרכה והכשרה של המורים לוקות בחסר. משרד החינוך מקצה עשרות מיליונים להדרכה תוך כדי העבודה, אבל תשאלי אם יש מעקבים, ומה מורים חושבים על ההדרכות האלה.
בסוף, כוח האדם הוא הכוח העיקרי. וכאמור, יש גם עניין גודל הכיתות. אין מצב שאתה יכול לתת חינוך טוב בכיתות של 30 ילד ואפילו יותר. גם הישגי התלמידים יורדים בשל כך. ואם ילד מתקשה, בסופו של דבר נוצר אצלו פיגור בחומר, הוא חש תסכול וגם מתחיל להפריע".
היכולת לחנך לערכים
בקואליציה חברים מומחים מתחום החינוך, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה ומחקר, צוותי חינוך, הורים ותלמידים, שהתאגדו במטרה להחזיר את החינוך ללב סדר היום הציבורי והפוליטי.
"היבט אחד של האפליה הזאת הוא תקציבי. ילד בחינוך ממלכתי מקבל פחות מילד בחינוך ממלכתי דתי", טוען הוד, מחבר הספר "שעת אפס: איך ויתרנו על החינוך וקיבלנו הפיכה משטרית – ואיך נתקן".
"ההיבט השני, שראינו לאורך כל הקדנציה של השר קיש, הוא רדיפת מנהלים ומורים בחינוך הממלכתי. נוטים להסתכל על המחסור במורים רק דרך השכר, אבל זה גם עניין של עצמאות ושל היכולת לעסוק בחינוך לערכים".
"זה חמור, כי זה יוצר אפקט מצנן. מנהלים ומורים רואים את הדברים ומבינים שאם הם רוצים לעסוק בחינוך, בחשיבה ביקורתית, אין להם מקום לעשות זאת בחינוך הממלכתי.
"זה, והאפליה התקציבית הם שתי סוגיות משמעותיות מאוד שמחלישות את החינוך הממלכתי ומבריחות אנשים ערכיים צעירים שרוצים להשפיע על דור העתיד. אנחנו עדים למשבר ערכי, שבו פחות ופחות בני נוער מאמינים בדמוקרטיה ובשוויון ורבים הולכים אחרי פוליטיקאים קיצוניים. גם זו אחת התוצאות של הזנחת החינוך הממלכתי".
"אחת הבעיות כיום היא שמורים צעירים עוזבים בטווח של שלוש־חמש שנים. צריך, כמובן, להעלות למורים את השכר משמעותית, אבל צריך גם לאפשר להם לעסוק בחינוך. אני חושב שאם החינוך הממלכתי העברי יזקוף את קומתו, יותר אנשים צעירים ערכיים יבואו אליו, ופחות מורים יעזבו".
התרעות פיקוד העורף