כ-300 אלף תלמידים לומדים בבתי ספר על יסודיים משתייכים ל"מדדי הטיפוח" הגבוהים ביותר 7-10, כלי של משרד החינוך שנועד למדוד חסך סוציו-אקונומי וחינוכי של תלמידים במוסדות השונים.
בעוד שחוק ארוחה יומית לתלמיד מסדיר מענה בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים הזכאים לכך, תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים אינם מקבלים כיום מענה תזונתי מוסדר במסגרת החוק. "דווקא בגיל ההתבגרות, שבו מתעצמים הסיכונים לנשירה, לפערים לימודיים ולקשיים חברתיים, היעדר מענה תזונתי עלול להחריף את הקשיים הקיימים," אומרת יוסף-גלעדי.
התוכנית המוצעת מיועדת לתלמידי חטיבות ביניים ותיכונים בבתי ספר במדדי טיפוח 7–10 כשהזכאות האישית לקבלת הארוחה תיקבע בידי הצוות החינוכי בבית הספר, על בסיס היכרותו עם התלמיד והמידע העומד לרשותו.
הארגון מספק כיום ארוחות בוקר לכ-20 אלף תלמידים בכ-500 בתי ספר וביותר מ-150 רשויות מקומיות. בבתי ספר שבהם פועלת התוכנית נרשמו שיפור בהישגים ובקשר בין מורים לתלמידים, לצד ירידה בהיעדרויות ובאירועי אלימות.
ב"נבט" טוענים כי התשתית הקיימת, הכוללת מערכי רכש, הפצה, בקרת איכות וקשר עם בתי ספר ורשויות, תאפשר להרחיב את הפעילות בלי להקים מערך חדש מאפס.
התוכנית אמורה להתבצע באופן מדורג. בשלב הראשון מבקש הארגון להרחיב את המענה ל-20 עד 30 אלף תלמידים, בעיקר בבתי ספר וברשויות שבהם קיימת מוכנות להפעלה מיידית. בשלב השני יגדל היקף הפעילות לכ-50 אלף תלמידים, ובתוך ארבע עד חמש שנים אמורה התוכנית להגיע לפריסה מלאה ולספק ארוחות לכ-75 אלף תלמידים.
"העלות המחושבת של כל ארוחה היא שישה שקלים לתלמיד. בהנחה של כ-170 ימי לימוד בשנה, העלות הכוללת של הפעלת התוכנית בהיקף מלא נאמדת בכ-76 מיליון שקל בשנה. מודל המימון המוצע משלב תקציב ממשלתי, פעילות פילנתרופית ותשתית הפעלה של נבט," מספרת יוסף-גלעדי.
בטווח המיידי מציע הארגון לפתוח תקנה תקציבית ייעודית במשרד החינוך או לקדם פיילוט משותף לממשלה ולגופים פילנתרופיים. בטווח הארוך מבקשים בנבט לקדם חקיקה ממשלתית שתעגן את המימון בבסיס התקציב ותבטיח את המשך התוכנית ללא תלות בתרומות.