בית הספר נסגר, קבוצת הוואטסאפ נשארת
דווקא ההשוואה בין שתי זירות הפעילות של סה"ר חושפת פער משמעותי. בעוד שבריונות, חרם ושיימינג הופיעו ב-38% ממקרי הנוער שאותרו על ידי "הסיירת", בפניות המתויגות של בני נוער לצ'אט הסיוע של סה"ר הנושא הופיע ב-5.5% בלבד.
לדבריה, "אלה שתי זירות שונות: בצ'אט אדם פונה באופן אקטיבי ומבקש סיוע, ואילו בסיירת אנחנו פוגשים ביטויים של מצוקה שבני נוער מעלים באופן ספונטני ברשת. אבל ההבדל כן מזכיר לנו עד כמה חשוב להקשיב גם למה שבני נוער אומרים כשהם לא יושבים מולנו ומספרים באופן ישיר שקשה להם".
המעבר של החיים החברתיים למרחב הדיגיטלי, היא מסבירה, שינה גם את הגבולות המוכרים של הפגיעה החברתית. "פעם היה אפשר לחשוב על החופש כעל ניתוק מסוים מהזירה הבית-ספרית. היום קבוצת הוואטסאפ ממשיכה לפעול, הרשתות ממשיכות לפעול והקשרים החברתיים לא נעצרים בשער בית הספר. חרם, הדרה או שיימינג יכולים להמשיך גם כשהילד נמצא פיזית בבית".
הסימנים שחייבים להדליק נורה אדומה
הנתונים מראים כי לא רק הפגיעה החברתית ממשיכה אל תוך הקיץ. במקרי הנוער שאותרו ברשת בתקופת החופש נרשמה עלייה בקשיים משפחתיים, מ-35% ל-43%, בבדידות, מ-32% ל-37%, ובקשיים הקשורים לדימוי עצמי, מ-28% ל-32%.
לדבריה, המפתח אינו חקירה אלא הקשבה: "אפשר לשאול מה קורה בקבוצות, עם מי מדברים בתקופה האחרונה, האם קרה משהו לא נעים ברשת. ובעיקר - לייצר תחושה שאפשר לספר גם דברים מביכים או כואבים בלי שהמבוגר מיד ייבהל, ישפוט או ימהר לפעול מעל הראש של המתבגר".
סה"ר מפעילה שירותי סיוע והקשבה אנונימיים ברשת, ובהם צ'אט המאפשר לפנות באופן יזום לקבלת תמיכה, לצד "הסיירת", שבמסגרתה מאותרים ביטויי מצוקה שפורסמו ברשת ומוצע לכותבים סיוע. במקרה של חשש לסיכון מיידי, מופעלים מנגנוני סיוע והפניה לגורמי החירום הרלוונטיים.
התרעות פיקוד העורף