מפלגת ישר מציבה את החינוך הממלכתי, צמצום הפערים והעצמת אנשי החינוך במרכז תוכניתה, מתוך ביקורת על מערכת שלטענת המפלגה אינה מעניקה לכל ילדי ישראל נקודת מוצא שווה לחיים הבוגרים. בישר מבקשים לעצב בוגר בעל זהות לאומית מגובשת ושורשים ביהדות ובמורשת ישראל, לצד תפיסת עולם דמוקרטית ואזרחית, אוריינות מדעית וטכנולוגית, שליטה בבינה מלאכותית ויכולת למידה עצמאית.
אחד מעקרונות היסוד הוא חינוך ממלכתי כעוגן משותף לכל ילדי ישראל. התוכנית מבקשת להבטיח לימודי ליבה הכוללים יהדות ומורשת ישראל, מתמטיקה, מדעים, אנגלית, היסטוריה ואזרחות, ולייצר מפגש בין חילונים, דתיים, חרדים וערבים כבר מגיל צעיר.
בין היתר מוצע להכניס את החינוך החרדי למסגרת הממלכתית-חרדית, כשהשתייכות לחינוך הממלכתי תהיה תנאי סף למימון ציבורי. עוד מוצעת הקמת מועצה לאומית לחינוך, שתכלול את כלל הזרמים ולא תהיה תלויה בגורמים פוליטיים.
במקביל מבקשים בישר להעניק למנהלי בתי הספר אוטונומיה פדגוגית ותקציבית רחבה יותר, לצד אחריות, מדידה ושקיפות. בין הצעדים המוצעים: מעבר מסל שעתי לסל שקלי, שיאפשר למנהלים גמישות רבה יותר בקבלת החלטות.
גם מעמד המורים עומד במרכז התוכנית. מוצע מסלול העסקה נוסף למורים צעירים, עם תגמול הולם ואופק התפתחות במקום קביעות מוקדמת, לצד שילוב בני ובנות שירות לאומי-אזרחי במערכת. עוד מוצע להגדיר מחדש את שבוע העבודה ולהפחית שעות הוראה פרונטליות לטובת חניכה אישית.
בתחום הגיל הרך מציעה התוכנית תו איכות לאומי למסגרות, הכשרה ופיקוח של משרד החינוך ותמריצים כלכליים לעידוד מסגרות מפוקחות. בנוסף, אוריינות בינה מלאכותית אמורה להפוך למיומנות יסוד, וה-AI צריכה להשתלב בהוראה, בלמידה ובהערכה. לתלמידי כיתה י"ב מבקשים להעניק "ארגז כלים לחיים", הכולל ציונות וערכים, הכנה לצבא, מנהיגות והתנדבות בקהילה.
"הליכוד" בראשות בנימין נתניהו
לדבריו, מערכת החינוך תעבור התאמה לעידן שבו הקניית הידע תיעשה גם באמצעות למידה פרסונלית המשלבת בינה מלאכותית. בשנה הבאה צפויה להתחיל תוכנית בתחום. ציר נוסף הוא שילוב החינוך המיוחד במערכת החינוך הרגילה. התוכנית כוללת מסגרות שבהן יהיו עד 20 תלמידים בגן או בכיתה, מעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע ושילוב מטפלים של החינוך המיוחד במערכת החינוך הכללית.
בתוכנית הלימודים הכללית יודגש המשך חיזוק הזהות היהודית והציונית. בשנה הבאה צפוי להיכנס לחטיבות הביניים ולתיכונים מקצוע חדש בשם "שבילי מורשת". עוד ישולבו במערכת תוכניות ללמידה פיננסית, מתוך תפיסה שהתנהלות כלכלית נכונה היא כלי משמעותי להצלחה.
לימודי הליבה יעברו התאמה טכנולוגית: תלמידי כיתות ז’ ו-ח’ ילמדו אנגלית באמצעות בינה מלאכותית. במקביל, התוכנית שמה דגש על הרחבת השימוש בטכנולוגיה במערכת כדי לשפר הישגים ולהתמודד בהצלחה עם אתגרי המבחנים הבינלאומיים.
מהלך נוסף הוא הגבלת השימוש בטלפונים ניידים בבתי הספר. לאחר שהאיסור הוחל בבתי הספר היסודיים, התוכנית היא להרחיב אותו גם לחטיבות הביניים.
בהשכלה הגבוהה כוללת התוכנית הרחבת הנגישות למילואימניקים, לצד חיזוק המחקר ומאבק ב"פוליטיזציה מוסדית" באמצעות עיקרון של "ניטרליות מוסדית". מתוכננת תוכנית רב-שנתית לאומית לחינוך, שתתבסס על השקעה של עשרות מיליארדי שקלים.
מפלגת ביחד מציבה את שיקום מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי, מתוך תפיסה שחינוך איכותי הוא התשתית לחוסן החברתי, הכלכלי והביטחוני של ישראל. התוכנית מבקשת להפוך את המערכת מריכוזית ומסורבלת למקצועית, גמישה ומבוזרת, המעניקה יותר סמכויות למנהלים ולמורים, לצד אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח.
הפרדת החינוך מהפוליטיקה עומדת במרכז המצע. המפלגה מציעה להקים מועצה לאומית לחינוך, שתכלול אנשי חינוך, אקדמיה, רוח, ניהול, הורים ונציגי כלל הזרמים בחינוך. המועצה תקבע ליבת לימודים משותפת, תגבש תוכנית אסטרטגית לעשור ותבטיח יציבות גם בעת חילופי ממשלות ושרי חינוך. כ-60% מתוכנית הלימודים יהיו ליבה משותפת, והיתר יאפשר גמישות לזרמים, לרשויות ולבתי הספר.
החינוך החרדי הוא אחד המוקדים בתוכנית: ביחד מתחייבת להפסיק מימון ציבורי למוסדות שאינם מלמדים 100% לימודי ליבה, ולפעול לכך שבתוך שמונה שנים כלל התלמידים החרדים ילמדו בזרם הממלכתי-חרדי. במקביל מבקשת המפלגה לחזק את החינוך הממלכתי באמצעות תוספת תקציבית של מיליארדי שקלים וחיזוק זהותו הציונית, היהודית והדמוקרטית.
לחברה הערבית מוקדש פרק המתמקד בצמצום פערים ובמתן אופק להשתלבות באקדמיה ובשוק התעסוקה. התוכנית כוללת חיזוק לימודי העברית, הרחבת לימודי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ומרכזי מצוינות, חיבור בין החינוך לאקדמיה ולעולם התעסוקה ושימוש בחינוך ככלי להתמודדות עם האלימות בחברה הערבית.
המענה למשבר המורים על פי המפלגה הוא העלאת רף הכניסה למקצוע, שכר התחלתי של 12 אלף שקלים בחודש למשרה מלאה, מסלולי קידום מקצועיים, מנטורינג למורים חדשים ושיפור תנאי העבודה. כמו כן, המפלגה מבקשת להעניק למורים ולמנהלים יותר אוטונומיה, פחות בירוקרטיה וגיבוי מול לחצים חיצוניים.
התוכנית שמה דגש גם על רווחה רגשית באמצעות תוספת פסיכולוגים ויועצים, צוותי רווחה רב-מקצועיים, הכשרת צוותים וקרן חירום לכל בית ספר. במקרי אלימות קיצונית תינתן למנהלים סמכות להרחיק תלמיד עד שלושה חודשים, תוך שמירה על רצף לימודי וטיפול מקצועי.
בינה מלאכותית, STEM וחדשנות הם נדבך מרכזי נוסף: שילוב AI מהיסודי, טיפוח חשיבה ביקורתית ואוריינות דיגיטלית, הרחבת לימודים של מדעי הנתונים, ביולוגיה חישובית והנדסת מחשבים, חיזוק האנגלית והרחבת מסלולי בגרות הייטק.
בתחום הגיל הרך מוצע להרחיב את החינוך הציבורי המפוקח מגיל לידה, לשפר שכר ופיקוח ולהבטיח בתוך שמונה שנים מסגרת איכותית ומסובסדת לכל פעוט. בנוסף מוצעים גנים רב-דוריים בדיור מוגן ובבתי אבות.
בשעת חירום מבקשת מפלגת ביחד לעבור ממודל של אלתור למערכת מוכנה מראש, עם ביזור החלטות לרשויות, קדימות לחינוך המיוחד ולגילים המוקדמים, קבוצות לימוד קטנות והיערכות ללמידה מקוונת. באקדמיה התוכנית כוללת הגדלת ההשקעה, חיזוק העצמאות, מאבק בחרם האקדמי, החזרת חוקרים מחו"ל והתאמת ההשכלה הגבוהה לעידן ה-AI.
לבסוף, המצע מבקש לחבר בין בית הספר לקהילה באמצעות ספורט, תנועות נוער, מכינות קדם-צבאיות, חינוך בלתי פורמלי, קשר בין תלמידים לאזרחים ותיקים והכנה משמעותית לשירות צבאי ולתעסוקה.
הדמוקרטים בראשות יאיר גולן
הדמוקרטים מציעים להקים מועצה לחינוך ממלכתי שתעניק למערכת יציבות, עצמאות מקצועית והגנה מפני שינויים פוליטיים, לצד חיזוק הזהות היהודית-דמוקרטית. במסגרת זו מבקשת המפלגה להרחיב משמעותית את לימודי הדמוקרטיה והאזרחות בכל זרמי החינוך ולהעניק להם מעמד מרכזי לצד מקצועות כאנגלית ומתמטיקה.
רכיב מרכזי נוסף הוא שיקום מעמד המורים והמנהלים. התוכנית כוללת רפורמה במבנה ההעסקה, טיפול במחסור במורים, שיפור מעמדם המקצועי והגדלת העצמאות הפדגוגית של צוותי ההוראה ומנהלי בתי הספר. במקביל מבקשים הדמוקרטים לבזר סמכויות לרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר.
בכל הנוגע לחינוך החרדי, המפלגה מציעה לבטל את המעמד המיוחד של רשתות החינוך המפלגתיות ולהפסיק את תקצובן, אם אינן מלמדות לימודי ליבה. במקומן מבקשים הדמוקרטים להפוך את החינוך הממלכתי-חרדי למסלול המרכזי בחברה החרדית, באמצעות הקמת בתי ספר חדשים, הסבת מוסדות קיימים והכשרת צוותי הוראה.
התוכנית של הדמוקרטים מבקשת להפוך את מערכת החינוך ממערכת מפוצלת ומושפעת משיקולים מגזריים ופוליטיים למערכת ממלכתית, שוויונית, דמוקרטית ומקצועית, עם השקעה גדולה יותר בתלמידים ובמורים.
"ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן
מפלגת ישראל ביתנו מציבה את החינוך וההשכלה במרכז תפיסתה לעתיד החברה והכלכלה, על רקע מה שהיא מגדירה ירידה משמעותית באיכות החינוך בישראל ואובדן השאיפה למצוינות. לפי המצע, הכנת הדור הצעיר לאתגרי העתיד מחייבת התאמת מערכת החינוך לדרישות המאה ה-21, במטרה להצמיח דור חדש של תלמידים מצטיינים, אנשי אקדמיה מובילים וחוקרים פורצי דרך.
עוד מבקש המצע להרחיב את העצמאות הניהולית של מנהלי בתי הספר, לרבות האפשרות להעסיק מורים מצטיינים בחוזים אישיים. מודל התגמול למורים ישונה כך שיתבסס על חדשנות, מצוינות ואיכות ההוראה, במקום על ותק בלבד. במקביל מדובר על חיזוק מעמדם ושכרם של המורים הצעירים.
ישראל ביתנו מציעה להתאים את לוח החופשות במערכת החינוך ללוח החופשות במשק. בתחום התכנים מציע המצע לחוקק חוק לימודי ליבה לכל תלמידי ישראל. מוסדות חינוך שלא ילמדו את תוכנית הליבה במלואה לא יהיו זכאים לתקצוב ממשלתי.
בנוסף מבקש המצע למנוע הגעת תכנים אנטי-ציוניים למערכת החינוך. לשם כך מוצע הליך התאמה של מורים למערכת החינוך ועמידה במבחן באזרחות כתנאי להשתלבות בהוראה. בתחום ההשכלה הגבוהה מציע המצע לחזק את מוסדות ההשכלה הגבוהה ולהגדיל משמעותית את תקציבי המחקר והפיתוח.
התרעות פיקוד העורף