בישראל חיים כיום כ-550 אלף פעוטות בגילאי לידה עד שלוש, אך מערכת החינוך שאמורה ללוות אותם בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותם נמצאת במשבר מתמשך.
רק כ-40% מהפעוטות נמצאים במסגרות מפוקחות, וכשליש נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל. זאת דווקא בתקופה שבה המוח מגיע לכ-90% מנפחו הסופי ושבה לחינוך איכותי יכולה להיות השפעה משמעותית על התפתחות הילד ועל צמצום פערים. המדינה משקיעה בחינוך לגיל הרך פחות מעשירית מהממוצע במדינות ה-OECD. המשמעות היא שרוב הנטל הכלכלי מוטל על המשפחות: בישראל ההורים מממנים כ-70% מעלות המעונות, לעומת כ-25% בלבד במדינות המפותחות.
לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-26 ועם פתיחת שנת הלימודים, שותפות "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך״, שהקימה ומובילה עמותת "121 – מנוע לשינוי חברתי", מציגה הבוקר (ראשון) הצעה לתוכנית לאומית לחינוך בגילאי לידה עד שלוש.
ההצעה מבוססת על מחקר השוואתי של מערכות החינוך לגיל הרך במדינות מפותחות, לצד בחינה מקיפה של המצב בישראל, וגובשה בשיתוף עשרות ארגונים, אנשי מקצוע וחוקרים. התוכנית מבקשת להפוך את החינוך מלידה עד גיל שלוש לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בישראל ומתבססת על שלושה עקרונות מרכזיים: חינוך איכותי, חינוך מסובסד וחינוך נגיש.
התוכנית מציעה להגדיל משמעותית את השתתפות המדינה בעלות המסגרות וליצור מנגנון סבסוד המבוסס על יכולתה הכלכלית של המשפחה, כך שכל משפחה תוכל לבחור במסגרת איכותית ללא תלות במצבה הכלכלי. לפי האומדן, התקצוב הכולל לפעוט במסגרת יעמוד על כ-4,000 ש"ח בחודש, ותשלום ההורים הממוצע יעמוד על כ-2,000 ש"ח.
כיום ההשקעה הממשלתית בחינוך לגילאי לידה עד שלוש עומדת על כ-2 מיליארד ש"ח בשנה (כולל הסבסוד להורים), כ-2% בלבד מתקציב משרד החינוך, שעומד על כ-97 מיליארד ש"ח. לפי אומדן עמותת 121, יישום מלא של התוכנית ידרוש תוספת תקציבית של כ-8 מיליארד ש"ח בשנה, בהנחה שכ-342 אלף פעוטות ישתלבו במסגרות. בנוסף, מוצעת הארכת חופשת הלידה ל-26 שבועות, בעלות מוערכת של כ-3.7 מיליארד ₪ בשנה.
"כשמחנכת אחראית על יותר מדי פעוטות, קשה להעניק לכל ילד את תשומת הלב שהוא זקוק לה ולזהות בזמן מצוקות וקשיים התפתחותיים בשנים הקריטיות ביותר להתפתחות הילד" מוסיפה ניר, "התוכנית הלאומית שאנחנו מציעים נועדה להבטיח חינוך איכותי, מסובסד ונגיש לכל ילד, באמצעות שיפור התקינה, השקעה בהכשרת המחנכות ובשכרן והרחבת האחריות של המדינה על החינוך בגיל הרך."
הפערים מהעולם המפותח
הפער בולט גם בגודל הקבוצות. בגילאי לידה עד 15 חודשים לפי החוק בישראל קבוצה יכולה לכלול עד 20 פעוטות, לעומת שישה בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקאית. בגילאי 24-15 חודשים קבוצה יכולה לכלול עד 24 פעוטות, לעומת שמונה לפי המלצות האקדמיה האמריקאית ובגילאי 36-24 חודשים עד 30 פעוטות, לעומת שמונה בלבד לפי המלצות האקדמיה האמריקאית.
לצד הצפיפות, מערכת החינוך לגיל הרך מתמודדת עם משבר מתמשך בכוח האדם. בישראל נדרשת מהמחנכות הכשרה של 220 שעות בלבד, וכמחצית מהמחנכות כלל לא עברו הכשרה מקצועית. ברוב מדינות ה-OECD, לעומת זאת, נדרשת השכלה אקדמית. תנאי ההעסקה והשכר מקשים גם על גיוס מחנכות ועל שימורן לאורך זמן. גם הפיקוח על המסגרות חלקי. בישראל רק מסגרת שבה שבעה פעוטות ומעלה מחויבת ברישיון ובפיקוח, בעוד שבמדינות המפותחות, כל מסגרת נדרשת לרישיון.
מה עוד מציעה התכנית לממשלה הבאה
בגילאי 12-6 חודשים מוצע יחס של מחנכת אחת לשלושה פעוטות וקבוצה של עד תשעה ילדים; בגילאי 24-12 חודשים מחנכת אחת לשישה פעוטות וקבוצה של עד 12; ובגילאי 36-24 חודשים מחנכת אחת לשבעה פעוטות וקבוצה של עד 14 ילדים. משרד החינוך יהיה אחראי על המדיניות, אמות המידה, התקצוב והפיקוח, והרשויות המקומיות יהיו אחראיות להבטחת היצע המסגרות וליישום המדיניות בשטח.
בנוסף, מוצע להרחיב את האחריות הממשלתית למסגרות שבהן שלושה פעוטות ומעלה. התוכנית מציעה גם להטיל על המדינה והרשויות המקומיות אחריות להבטיח היצע מספק של מסגרות איכותיות בהתאם לביקוש המקומי.
לצד ההשקעה הנדרשת, חברת נומריקס ערכה עבור התוכנית ניתוח עלות-תועלת שבחן את התועלת הכלכלית שלה בטווח הארוך. לפי הניתוח, מול עלות מוערכת של כ-12.2 מיליארד ש"ח, התוכנית צפויה לייצר תועלת של כ-3.6 מיליארד ש"ח מהגדלת השתתפות ההורים בשוק העבודה, כ-11.6 מיליארד ש"ח מהגדלת התעסוקה וההכנסה העתידית של הפעוטות כשיגיעו לבגרות וכ-11.2 מיליארד ש"ח מהפחתת פשיעה. בסך הכול מדובר בתועלות של כ-26.4 מיליארד ש"ח ובתועלת כלכלית נטו של כ-14.2 מיליארד ש"ח.
החישוב אינו כולל את כלל התועלות, ובהן חיסכון למערכות הבריאות והרווחה והשפעה חיובית על מערכת החינוך. ועדת שפירא, שבחנה את מערכת החינוך בראי החינוך המיוחד, העריכה כי טיוב השירות בגני הילדים יאפשר ליותר ילדים להשתלב בחינוך הכללי וכי ניתן יהיה לצמצם לפחות 50% מגני החינוך המיוחד. המשמעות היא ששיפור המענים בשנים המוקדמות עשוי לייצר גם חיסכון ציבורי נוסף שאינו נכלל בחישוב של נומריקס.
התרעות פיקוד העורף