"מערכת החינוך ציבורית ותשאר כזו, כיום לפי האומדן חסרים למערכת לפי מה שאנחנו יודעים קרוב ל-5,000" אמרה בן דוד. "אם המערכת לא תכין תוכנית אסטרטגית, ורק תזרוק סיסמאות, נראה את הזליגה החוצה". לדבריה, "מאיפה מביאים את האנשים? קודם כול להפוך את המערכת למקום שאנשים רוצים להיות בו".
עוד ציינה: "בעבר אנשים רצו, הוכשרו והלכו ללמוד כדי להכנס למערכת משליחות. היום זה אחרת, והבעיה הזו היא כלל עולמית. רואים זאת כמעט בכול מדינות העולם. זה לא רק בהוראה אלא בכול מקום עבודה כזה או אחר - אבל החינוך זה לב ליבה של מדינת ישראל. ההון האנושי הטוב והיאוכתי ביותר צריך להיות מדויק".
"אם אנחנו לא נפתור את בעיות העומק, המצב יילך ויחמיר" הזהירה בן דוד. "צריך לטפל בנושא האלימות, חוק החינוך המיוחד, והנושא של הגיבוי, האמון וההסמכויות גם למנהלים וגם לצוותי ההוראה. השילוב לכשעצמו הוא דבר ערכי, חשוב ומוסרי וחייב להיות, השאלה איך אתה עושה את זה". עוד הוסיפה על נושא החינוך המיוחד: "הדרך היא לא רק לחוקק חוק, וזו הטעות הגדולה ביותר שהתרענו עליה. מי שהכניס את החוק למערכת הסתכל רק על החור שבגרוש - דבר שאי אפשר לעשות במשהו כול כך מהותי וחשוב שגרם לקריסת המערכת".
בן דוד הוסיפה: "יש בעיה אחת שהתחלנו לטפל בה וזה ההתערבות של ההורים. עשינו חוזר מנכ"ל חדש והיסטורי על ההתנהלות בין ההורים לצוותי החינוך. ההורים צריכים להבין דבר אחד - אתם רוצים שיישארו אנשים איכותיים? תתנו להם את הכבוד והיחס ותאמינו בהם. הם יודעים מה טוב לילדים".
"הנושא של חוסר הכשרה, שהכניסו אנשים שלא הוכשרו כדי לפתור את המחסור זו בעיה בפני עצמה. אבל יש המון מנהלים, גננות ומורים מצוינים שהוכשרו ונמצאים במערכת, אבל מקבלים יחס לא מכבד מצד ההורים. הזמן הוא זמן יקר של הצוותים וכמו שלכול אדם יש זמן עבודה וזמן פרטי, כך צריך להיות גם אצל המורים וכך יהיה".
על הבעיה של עומס כיתות על מחנכות במערכת החינוך: "זה לא נורמלי וזו בעיה שנותרה מכך שהתרענו עשרות שנים, ואמרנו שיהיה באג בתוך המערכת בגנים ובתי הספר, ואמרו שזה לא יקרה". לדבריה בן דוד, "חשוב להבין שהשכר חשוב, אבל לבדו הוא לא יפתור את המחסור במורים. אנחנו צרייכם לתת גם שכר, גם מעמד וגם תנאי עבודה, אנחנו לעומת מדינטות ה-OECD מלמדים הרבה שעות ובכיתות ובגנים צפופים. איך אפשר לתת מענה? המורה הוא לא קוסם".
לדבריה על הצורך במועצה שתרכז את המאבק למען מערכת החינוך, "אני יכולה להצביע על הבעיות האמיתיות והכואבות שנמצאות במערכת החינוך - כולל הבעיה המרכזית שאין תוכנית אסטרטגית. אני בעד להקים מועצה לאומית-ציבורית למערכת החינוך, שתכלול פרופסורים מהאקדמיה, גם אנשי שטח, נציגי ארגוני המורים כדי להכין תוכנית אסטרטגית שלא תהיה תלויה בשר זה או אחר".
"אני נאבקת ואמשיך להיאבק וזה הכי נכון להשאיר את מערכת החינוך הציבורית בידי המדינה. יש כמה מערכות שצריכות להיות בידי המדינה, ובראשן מערכת החינוך. לא לזרוק את האחריות למישהו אחר ולהחליף את הריבון בריבון", הוסיפה. "ממתי האוצר הוא זה שקובע את מדיניות החינוך? לאן הגענו? שיעתסקו בבעיות האמיתיות שיש במדינה. אין להם שם מושג בחינוך, זה פרדוקס".
"מ-2022 יש הסכם והחוזים הם לא הפתרון למחסור בעובדי הוראה. צריך לטפל טיפול עומק בבעיות האמיתיות ולא לחפש פתרונות קוסמטיים", אמרה על אפשרות לחוזים האישיים. "אני רוצה לאחל גם לצוותי החינוך והתלמידים שמתרגשים לפתוח את שנת הלימודים - לקבל את התלמידים באהבה ובמסירות", אמרה לסיום.