רף הציפיות שלנו עולה כמעט בן לילה, ופתאום נכנסים לשיח בבית משפטים כמו "אתה כבר בכיתה א'", "את כבר גדולה" או "את זה אתה כבר יכול לעשות לבד". אבל אצל ילדים זה לא עובד כך. 1 בספטמבר הוא תאריך חשוב בלוח השנה, אך הוא אינו שלב התפתחותי. העלייה לכיתה א' כוללת שורה של שינויים שמתרחשים כמעט בבת אחת: הגננת מתחלפת במורה, המרחב הגמיש מפנה את מקומו לבית ספר גדול ושונה, סדר היום משתנה ויש מערכת שעות, שיעורים, צלצולים, הפסקות וכללים חדשים.
אם שעות השינה והקימה השתנו בחופש, כדאי להחזיר אותן השבוע וכבר היום לתרגל את הבוקר המשפחתי, לא כדי לבדוק אם הילד מוכן, אלא אם הבוקר שלנו מוכן: כמה זמן באמת דרוש להתארגנות, מה הילד כבר עושה בעצמו ואיפה הוא עדיין זקוק לעזרה.
הורים, בעיקר תנו לו את זמן. מותר לילד להתרגש וגם לחשוש, להסתדר לבד היום ולבקש עזרה מחר. את הדרך להפוך לתלמיד הוא יעשה בתוך כיתה א', לא לפניה דרך קשרים, התנסויות, טעויות, הצלחות קטנות והרבה מאוד ימים רגילים. דווקא כשכל כך הרבה משתנה סביבו, הדברים המוכרים בבית יכולים להעניק לילד תחושת ביטחון חשובה.