"חבל הצלה בחירום": המחקר מצא - הממצא המפתיע שמותיר מורים בכיתות

שלוש שנות המלחמה השפיעו דווקא לחיוב על המוטיבציה של המורים ללמד. כך עולה ממחקר חדש שמסקנתו ברורה: מערכת החינוך נדרשת להפוך את 'משאב המשמעות' מחבל הצלה בחירום לכלי עבודה קבוע

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
עקבו אחרינו
מורה
מורה | צילום: AI
3
גלריה

המחסור במורים והשחיקה במערכת החינוך הם אתגרים לאומיים שלא ניתן להתעלם מהם. בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים מתמודדים עם עזיבה של מורים בשנים הראשונות לעיסוק בהוראה ועם עומס שהמורים שנשארים במערכת נאלצים להתמודד איתם בשטח.

אביבה בר ניר
אביבה בר ניר | צילום: ינאי יחיאל

פעמים רבות חווים המורים אתגרים משמעתיים בקשר ובתקשורת עם תלמידים והוריהם ומרגישים היעדר גיבוי ותמיכה מצד ההנהלה או מערכת החינוך. תחושת חוסר יכולת להשפיע, כאשר החלטות ותוכניות לימודים מונחתות מלמעלה ללא התחשבות בשיקול הדעת המקצועי של המורה ונוסף על כך, שכר התחלתי נמוך ופערים בתגמול בהשוואה לאקדמאים במגזרים אחרים. כל אלו מקשים על שימור מורים איכותיים.

עם זאת, לצד הנושרים מהמקצוע, יש מורים מתחילים שעל אף ההתמודדות עם עומסים חריגים, כיתות צפופות ומציאות ביטחונית ואזרחית מטלטלת, בוחרים להישאר ולקדם את דור העתיד. מחקר חדש במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט מגלה כי מורים מתחילים גילו חוסן גבוה ונכונות רבה להתמיד במקצוע ההוראה במהלך מלחמת 7.10, זאת על אף העומס החריג.

רחלי פלד
רחלי פלד | צילום: פרטי

מהמחקר עולה כי הגורמים המרכזיים שתרמו לשביעות רצון המורים ולדיווחם כי יישארו במערכת הם: תחושת המשמעות ששימשה משאב פסיכולוגי מרכזי לתמיכה במוטיבציה הפנימית, בחוסן המקצועי ובמחויבות להמשך ההוראה, תפיסת המקצוע כייעוד (Calling) המייצר חיבור חי ומיידי בין העבודה היומיומית לבין סיוע למשפחות, לקהילה ולמטרה רחבה וגדולה ותחושת שביעות רצון גבוהה הנובעת מכך שהעשייה החינוכית נתפסה כבעלת אחריות רחבה, התורמת באופן ישיר לחוסן האישי והקהילתי של מדינת ישראל בעת משבר.

לדברי החוקרות אחת הנקודות החשובות היא לשמר את תחושת השליחות הגבוהה מתקופת המשבר ולתרגם אותה לשגרת עבודה בת-קיימא: "מערכת החינוך נדרשת להפוך את 'משאב המשמעות' מחבל הצלה בחירום לכלי עבודה קבוע", אומרת ד"ר בר ניר, "צריך להקפיד על צמצום הדרישות של 'הספק חומר' ולעבור ללמידה מבוססת הקשר בראייה של פדגוגיה רגשית חברתית (SEL). הענקת אוטונומיה מקצועית וקידום יזמות, במלחמה המורים פעלו ביצירתיות כי המערכת בלית ברירה שחררה אחיזה. בשגרה, יש לאפשר למורים מתחילים להוביל פרויקטים קהילתיים וערכיים בבית הספר כדי שימשיכו להרגיש יזמים ומשפיעים ובכך ירגישו משמעותיים, הדהוד הערך הציבורי ויצירת במות להוקרה פומבית של עשייה חינוכית יוצאת דופן בתוך בית הספר ומחוצה לו. מורה שמרגיש שהחברה וההנהלה מעריכות את תרומתו, יחווה שביעות רצון גבוהה יותר ויגלה ממחויבות גדולה למערכת".

ההתמודדות עם האתגרים במערכת החינוך מחייבת התאמה של  תהליך הכשרה של אנשי ההוראה, שילוב של תחושת השליחות והמשמעות לצד הקניית הידע פדגוגי. ד"ר פלד מוסיפה: "מניסיוננו הרב בעבודה בשנים האחרונות בתהליך הכניסה של הסטודנטים לבתי הספר נראה כי בתי ספר אשר השכילו לתמוך במורים החדשים בצורה נאותה לא הייתה בעיה של חוסרי מורים, שכן הסטודנטים להוראה זיהו את האווירה המקבלת והתומכת, את הערך והמשמעות בתפקיד ואת אופק הקידום המקצועי ונשארו לזמן רב".

תגיות:
בית ספר
/
חינוך
/
מורים
/
תלמידים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף