באף אחת משלוש המיומנויות שהמבחן בודק לא חל שיפור בהישגי התלמידים בישראל. בהשוואה למבחני פיז"ה הקודמים משנת 2022 תלמידי ישראל הידרדרו שמונה מקומות למטה במדעים, שבעה מקומות מטה בקריאה וששה מקומות מטה במתמטיקה.
במדעים תלמידי ישראל מדורגים במקום ה-44. אמנם במדעים נמדדו ההישגים בלא פחות מ-90 מדינות אבל עשרים מדינות מקדימות את ישראל בדירוג שמתחת לממוצע המדינות המפותחות בהן איחוד האמירויות הערביות, וייטנאם, אורוגוואי וצ'ילה. את הדירוג במדעים מובילים הרחק מעל ישראל תלמידי סין, סינגפור, טאיוון, יפן, אסטוניה, דרום קוריאה, בריטניה, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה.
בקריאה ובמתמטיקה נמדדו תלמידי 44 המדינות החברות ב-OECD וכשהעולם השלישי לא מתחתינו תלמידי ישראל סוגרים את הטבלה באופן מדאיג. במיומנויות הקריאה ישראל מדורגת במקום ה-37 כאשר 12 מדינות מקדימות אותה מתחת לממוצע העולם המפותח. ואלה עוד החדשות הטובות.
בהשוואת כישורי המתמטיקה של תלמידי 44 המדינות המפותחות, "זוכה" ישראל למקום ה-43 כשרק אלבניה מתחתיה. רק כדי לקנא – במתמטיקה מובילות מדינות המזרח הרחוק אבל בריטניה לדוגמא במקום העשירי הרחק מעל הממוצע ואפילו ארה"ב שמתחתיו, נמצאת במקןם ה-27.
בכל שלושת המקצועות, תוצאות PISA 2025 הן הנמוכות ביותר שנצפו אי פעם בפיז"ה בישראל, והן נמוכות משמעותית מאלה שנצפו בשנים 2018, 2015 ו-2012. בהשוואה לשנת 2015, שיעור התלמידים בישראל בעלי הישגים נמוכים (עם ציונים מתחת לרמת מיומנות 2) גדל ב-14% במתמטיקה; ב-14% בקריאה וב-9% במדעים.
פערים חברתיים בישראל הם לא הסיבה לתוצאות המדהימות לרעה ומהדוח עולה כי במהלך התקופה האחרונה (2022 עד 2025), הפער בישראל בין התלמידים בעלי הציון הגבוה ביותר (10% עם הציונים הגבוהים ביותר) לבין התלמידים החלשים ביותר (10% עם הציונים הנמוכים ביותר) לא השתנה באופן משמעותי במתמטיקה ובמדעים, בעוד שהוא הצטמצם בקריאה.
בלי שקיפות, בלי מקצועיות, עד הרגע האחרון
מדי שלוש שנים הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ומשרד החינוך מפרסמים את הניתוח הלאומי המפורט במקביל או בסמוך לפרסום הרשמי של ארגון ה- OECD, אבל זמן רב לאחר שהארגון כבר אפשר לנציגי התקשורת גישה מלאה לנתונים כשהפרסום ידוע ומתוכנן שנים מראש, עדיין לא הצליחו נציגי שר החינוך קיש ואנשי ראמ"ה "לסיים את התיאומים הנדרשים לגבי מתכונת הפרסום".
במילים אחרות, השר קיש אמנם לא יכול היה לבלום את הפרסום של הדוח המביש הזה שצובע את כהונתו בצבע כשלון עז, אבל הוא ניסה לעכב אותו עד הרגע האחרון ובחר לקיים "תדרוך" לתקשורת בשעת פרסום הדוח ממש. זאת אחרי שלמרות הדם הרע בינו לבין הרשות, פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב הארציים נדחו בהסכמה בין הצדדים לסוף החודש, כדי לרכך את המכה שדוח פיז"ה מנחית על משרד החינוך.
מבחני פיז"ה (PISA – Programme for International Student Assessment) הם מחקר בינלאומי משווה שמארגן הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי(OECD) שהוא בעצם מועדון היוקרה של המדינות המפותחות. המבחנים נערכים אחת לשלוש שנים ומודדים את רמת המיומנויות והידע של תלמידים בני 15 במערכות החינוך ברחבי העולם, ולא רק בקרב המדינות החברות בארגון, אבל נקודת הייחוס של מערכת החינוך הישראלית היא ממוצע ההישגים בקרב המדינות המפותחות.
המבחן מתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: קריאה, מתמטיקה ומדעים ולמעשה מודד כמה בני הנוער מוכנים להתמודדות עם אתגרי החברה המודרנית והשתלבות בשוק העבודה העתידי. המבחנים בודקים יכולת לפתור בעיות מורכבות, לחשוב בצורה ביקורתית ולתקשר ביעילות וישראל השתתפה בהם לראשונה בשנת 2002.
שכבת המצטיינים דקה מדי
"בישראל, כל הנתונים עמדו בתקני האיכות שקבעה PISA ונחשבו ראויים לדיווח", מדגישים ב-OECD ומוסיפים כי שיעור קטן יותר של תלמידים בישראל מהממוצע במדינות ה-OECD היו בעלי הביצועים הגבוהים ביותר (רמה 5 או 6) במקצוע אחד לפחות. במקביל, שיעור קטן יותר של תלמידים מהממוצע במדינות ה-OECD השיגו רמת מיומנות מינימלית (רמה 2 או גבוהה יותר) בכל שלושת המקצועות. גם בפתרון בעיות חישוביות, הציון הממוצע של תלמידים בישראל היה נמוך מממוצע ה-OECD.
רק כ-5% מהתלמידים בישראל היו מצטיינים במתמטיקה, כלומר הם השיגו רמה 5 או 6 במבחן המתמטיקה של פיזה (לעונת 8% בממוצע OECD). ברמות אלו, תלמידים יכולים לפרש מצבים מורכבים באופן מתמטי, ויכולים לבחור, להשוות ולהעריך אסטרטגיות מתאימות לפתרון בעיות לצורך התמודדות איתן.
רק 54% מהתלמידים הישראלים השיגו לפחות רמת 2 במתמטיקה (לעומת 65% בממוצע OECD). לכל הפחות, תלמידים אלה יכולים לפרש ולזהות, ללא הוראות ישירות, כיצד ניתן לייצג מצב פשוט באופן מתמטי (למשל, השוואת המרחק הכולל על פני שני מסלולים חלופיים, או המרת מחירים למטבע אחר.
רק 4% מהתלמידים שנבחנו בישראל היו בעלי ביצועים מצטיינים במדעים (ממוצע OECD עומד על 7%), כלומר הם היו בקיאים ברמה 5 או 6. תלמידים אלה יכולים ליישם באופן יצירתי ואוטונומי את הידע שלהם על מדע במגוון רחב של מצבים, כולל מצבים לא מוכרים. כ-60% מהתלמידים בישראל הגיעו לרמה 2 ומעלה במדעים (לעומת 74% בממוצע OECD).
לכל הפחות, תלמידים אלה יכולים לזהות את ההסבר הנכון לתופעות מדעיות מוכרות, ויכולים להשתמש בידע זה כדי לזהות, במקרים פשוטים, האם מסקנה תקפה על סמך הנתונים שסופקו. למעלה מ-85% מהתלמידים במדינות בעלות הביצועים הגבוהים ביותר (סין, סינגפור, אסטוניה, יפן, טאיוון וקוריאה) הגיעו לרמה זו או גבוהה יותר.
5% מהתלמידים קיבלו ציון ברמה 5 ומעלה בקריאה (ממוצע OECD עומד על 6%). תלמידים אלה יכולים להבין טקסטים ארוכים, להתמודד עם מושגים מופשטים או סותרים את האינטואיציה ולהבחין בין עובדה לדעה, בהתבסס על רמזים מרומזים הנוגעים לתוכן או למקור המידע.
כ-59% מהתלמידים בישראל הגיעו לרמה 2 ומעלה בקריאה (לעומת 69% בממוצע OECD). לכל הפחות, תלמידים אלה יכולים לזהות את הרעיון המרכזי בטקסט באורך בינוני, למצוא מידע על סמך קריטריונים מפורשים, אם כי לעיתים מורכבים, ויכולים להרהר על מטרתם וצורתם של טקסטים כאשר ניתנת להם הנחיה מפורשת לעשות זאת.
התרעות פיקוד העורף