תכנית הלימודים משלבת 60% חקלאות ו-40% דבוראות. התלמידים לומדים על מיני דבורים, אנטומיה, פתולוגיה, מחלות, תסמונת התמוטטות המושבה, הגורמים המאיימים על אוכלוסיות הדבורים והדרכים לסייע להן לשרוד. לצד הידע המקצועי, הם נדרשים להבין גם את הקשר שבין דבוראות, חקלאות, ייצור מזון ותהליכים המתרחשים בישראל ובעולם.
"אנחנו מתחילים להכיר את הדבורים ואת כל סוגי הדבורים בעולם, ולאט לאט צוללים לדבורת הדבש האיטלקית - לומדים את האנטומיה, את הפתולוגיה, מה מפריע לה ומהם הגורמים להכחדה", מספרת שרון, "והכי חשוב איך אפשר לעזור לדבורים היום להתקיים, ואיך התלמידים יכולים לעזור להן בחלקת האלוהים הקטנה שלהם".
לצד הלימודים בכיתה, התלמידים משתתפים גם בעבודה מעשית. פעמיים בשנה מתקיימת רדיית דבש בכוורות שבכפר, שבה לוקחים התלמידים חלק. "הם מאוד מאוד אוהבים לרדות, למרות שזו באמת עבודה פיזית קשה", אומרת ניר ענבר. לדבריה, בשנים הקרובות יש כוונה להרחיב את ההתנסות המעשית בכוורות, תוך שמירה על בטיחות התלמידים. מגמת דבוראות פעילה גם בויצו נהלל ובויצו הדסים.