שנת הלימודים החלה ולצד מתמטיקה, אנגלית ושפה, ישנם שיעורים אחרים שילדים חייבים לקבל: איך לזהות מצב שבו מישהו חוצה את הגבולות שלהם? מהי פגיעה? מה עושים כשמשהו מרגיש לא נכון? למי מספרים? ומה עושים כאשר יודעים או חושדים שילד אחר נפגע. למעלה מ-100 אלף ילדים צפויים לצפות במהלך שנת הלימודים ב"הצגות המוגנות" של אל"י - האגודה להגנת הילד, המועלות בבתי ספר ובמסגרות חינוכיות ברחבי הארץ.
ההצגות נועדו להעניק לילדים, בדרך מותאמת גיל, נגישה ולא מאיימת, כלים מעשיים לזיהוי פגיעות ומצבי סיכון, להבנת גבולות אישיים ולידיעה כי כאשר משהו קורה להם או לילד אחר בסביבתם, יש מה לעשות ויש למי לפנות. באמצעות סיטואציות שהילדים פוגשים על הבמה, ההצגות מאפשרות להם לזהות התנהגויות ומצבים שונים, להבין מהו גבול שנחצה, כיצד להגיב, ובעיקר להפנים מסר משמעותי: לא נשארים לבד עם פגיעה או עם סוד שמכאיב. פונים למבוגר שאפשר לסמוך עליו ומבקשים עזרה.
צימרין מוסיף: "כשאנחנו רואים ילד שנשאר אחרי ההצגה, לפעמים המום, לפעמים שקט מאוד, ומבינים דרך ההתנהגות ושפת הגוף שלו שמשהו במה שראה נגע בחוויה שהוא מכיר - אנחנו מבינים עד כמה הכלי הזה של ההצגות משמעותי. ומבחינתנו, כל ילד כזה הוא עולם ומלואו. אנחנו שמחים שהצלחנו לתת לו הזדמנות להבין שמה שקורה לו אינו חייב להישאר סוד, שהוא יכול להגן על עצמו ושיש מבוגרים שיכולים ורוצים לעזור לו. ולעיתים הילד אינו מבקש עזרה עבור עצמו, אלא מבין בעקבות ההצגה שילד אחר שהוא מכיר זקוק לעזרה."
מטרה נוספת וחשובה של ההצגות, היא לא להפחיד ילדים מפני העולם שסביבם, אלא בדיוק להפך - לחזק אצלם תחושת מסוגלות, ללמד אותם להקשיב לתחושות שלהם, לזהות מצבים שאינם מרגישים בטוחים, להבין שמותר לומר "לא", להתרחק מסיטואציה שמרגישה לא נכונה ולשתף מבוגר משמעותי. ההצגות עוסקות במצבים ובסוגים שונים של פגיעה באופן המותאם לגיל הילדים, ומעניקות גם לצוותים החינוכיים הזדמנות לפתוח שיח בנושאים שלעיתים קשה מאוד לדבר עליהם באופן ישיר. באל"י מדגישים כי דווקא בית הספר, שבו ילדים מבלים חלק משמעותי משעות היום ונמצאים בקשר רציף עם מורים, יועצות ואנשי צוות, הוא מקום מרכזי ליצירת שיח של מוגנות. כאשר ילד מקבל את המילים לתאר את מה שהוא מרגיש ואת הידיעה שיש מי שיקשיב לו - גדל הסיכוי שהוא יפנה לעזרה כאשר יזדקק לה.
התרעות פיקוד העורף