כבר במאי 2005 התקבלה החלטת ממשלה להקים אוניברסיטה בגליל. כ-20 שנה לאחר מכן, בינואר 2026, אישרה המועצה להשכלה גבוהה (מל״ג) את ההכרה במכללה האקדמית תל-חי כאוניברסיטת קריית שמונה בגליל.
בפתיחת שנת הלימודים תשפ"ז בשבוע הבא ייכנסו בשערי המוסד החדש כ-5,000 סטודנטים, בדומה למספר הסטודנטים שנרשמו בשנת הלימודים תשפ"ד, לפני המלחמה, בגרסתו הקודמת של המוסד. "מספר הסטודנטים מעיד על כך שיש אמון מלא בנו", מתגאה שלו. "הרי מה שהרתיע בזמן המלחמה הוא המצב הביטחוני. יש עדיין סימני שאלה ולמרות זאת הסטודנטים חוזרים".
תעשה את השינוי
פרופ' שלו, מומחה ברפואת נשים, הוא גם יו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה במשרד הבריאות. בעבר כיהן כדיקן הפקולטה לרפואה בטכניון והיה ממקימי שלוחת הטכניון בגוואנדונג, סין. בתל-חי הוא עובד מפברואר 2022, כשמונה לנשיא המכללה האקדמית.
מאז, הוא מתאר, היו כמה אתגרים מרכזיים, ביניהם "לקבל את אישור המל"ג להפוך לאוניברסיטה, וגם לשנות את המיינדסט, את צורת החשיבה של חברי הסגל. בעוד המטרה העיקרית במכללה היא הוראה, באוניברסיטה נכנס גם מרכיב המחקר, שעושה את השינוי. אתגרים נוספים היו קבלת אישור להנחות דוקטורנטים, קבלת עצמאות ניהולית אקדמית וגם שינוי המבנה כדי שישרת את המטרה: אוניברסיטה שתעשה את השינוי בצפון".
אוניברסיטה, מדגיש שלו, היא מנוע צמיחה: "יש לזה דוגמאות בארץ, למשל בבאר שבע, ובוודאי גם בעולם. מבחינת תעסוקה, היום 1,500 תושבים, רובם מקריית שמונה, הם עובדים של המוסד. זה משפיע גם באופן משני, על פתיחת חנויות בסביבה, שירותים לסטודנטים, שירותים לחברי סגל וכך הלאה. יש מעגלים נוספים, כמו שיתוף פעולה עם תעשייה קטנה וגדולה, פתיחת סטארטאפים ועוד. כל הדברים האלה קשורים לפעילות האוניברסיטה. מבחינה כלכלית, אוניברסיטה יכולה לשלש את הכנסות האזור ואפילו יותר. המטרה שלנו היא פיתוח האזור, העלאת הדרגה הסוציו-אקונומית והחזרת התושבים".
תל-חי, אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, מסביר שלו, בנויה במודל ייחודי. "אנחנו לא משתמשים בשם פקולטה. בפקולטה קלאסית באוניברסיטאות יש שני תחומים: הוראה ומחקר", הוא מסביר. "בין האשכולות שלנו יש חפיפה, עם שיתוף פעולה בהוראה ובמחקר. דבר חשוב נוסף הוא הכנסת 'הרגל השלישית' לתוך האשכול: הקשר עם הקהילה והתעשייה".
הקשר הכלכלי
פרופ' שלו מספר שכ-30% מהסטודנטים באוניברסיטה החדשה מגיעים מהגליל המזרחי, כ-30% נוספים מגיעים מהגליל המערבי והשאר מגיעים מחיפה ודרומה. "כלומר, הרוב המכריע אינו מהאזור שבו ממוקמת האוניברסיטה", הוא אומר. "ההערכה שלנו היא שאחוז הסטודנטים מהאזור ילך ויגדל, ושסטודנטים בני המקום יישארו איתנו במקום ללמוד בחיפה או דרומה. אם סטודנט עוזב למשל את ביתו בקריית שמונה לטובת אוניברסיטת תל אביב, הסיכוי שיחזור לחיות או לעבוד בקריית שמונה קטן מאוד. לכן, המטרה שלנו היא להשאיר באזור, בזכות האוניברסיטה, יותר סטודנטים ותושבים, ואף למשוך תושבים נוספים".
פרופ' שלו מדגיש את חשיבות המעורבות בקהילה ובתעשייה, "כדי שבסופו של דבר כמה שיותר סטודנטים יישארו עם מקור פרנסה קבוע, מוצק ומבטיח. הקשר הזה כבר היה קיים כשהיינו מכללה, והוא רק יתחזק כשאנחנו אוניברסיטה. הדבר יבוא לידי ביטוי בחשיפה רבה יותר של הסטודנטים לתעשייה, לנושאים כלכליים, לעבודה סוציאלית. ייפתחו עוד יחידות, עוד מרפאות, עוד חברות יגיעו לכאן. חברות הייטק מובילות וחברות מזון כבר משתפות איתנו פעולה. נכנסנו גם למיזם עם חברות תעשייה קטנות וסטארטאפים. אנו תומכים בהם גם במתן משרדים אצלנו. חברות שמגיעות לאזור יודעות שיהיו להן עובדים זמינים".
גם התרומה למרקם החברתי חשובה בעיני פרופ' שלו: "אגודת הסטודנטים מובילה בתמיכתנו פעילויות של סטודנטים בקהילה שנדרשת לעזרה הזאת. מעל אלפיים סטודנטים מעורבים בפעילויות האלה בגליל המזרחי וברמת הגולן. לאשכול החינוך שנמצא בקצרין יש קשר עם בתי ספר, עם מנהלי בתי ספר ועם התיכון".
הפיכת המכללה לאוניברסיטה באה לידי ביטוי גם בתוספת כוח אדם. "קלטנו 20 חברי סגל חדשים בשנה החולפת. כיום יש לנו מעל 150 חברי סגל, ונגדל בהתאם למספר הסטודנטים", מעדכן פרופ' שלו. "בין חברי הסגל יש כאלה שעשו פוסט-דוקטורט בחו"ל ומגיעים אלינו. יש גם חברי סגל שבחרו לעבור לצפון מאוניברסיטאות אחרות בארץ".
על פי החלטת המל"ג, האוניברסיטה תזכה בתוספת תקציב ייעודית בגובה 570 מיליון שקלים בחמש השנים הראשונות. לצד זאת, נעשה מאמץ לגייס תרומות. "חיזקנו מאוד את נושא הפילנתרופיה", אומר פרופ' שלו. "בשנה וחצי האחרונות השגנו כמעט 600 מיליון שקלים מתרומות, הרוב המכריע מחו״ל, בעיקר מקנדה".
התרעות פיקוד העורף