שלוש שנים אחרי: המלצות ועדת ביטון להעצמת הזהות הספרדית אינן מיושמות

שלוש שנים חלפו מאז הוגשו המלצות ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך לשר החינוך היוצא נפתלי בנט, ומי שעמד בראשה, המשורר ארז ביטון, טוען היום כי אף שהיה נדמה שהדוח יביא לשינוי ניכר בנושא, לא נעשה מספיק.

דוח המלצות הוועדה מלכתחילה העלה תהיות אצל גורמים במשרד החינוך בנוגע למידת ההצלחה של יישומו, משום שהיה ארוך ומקיף וכלל יותר מ־300 עמודים. העלות הייתה גבוהה והיו חששות שלא יימצא לו תקציב. לכן הטענות המובאות אינן מפתיעות, וכבר לפני יותר מחצי שנה פורסמו ב”מעריב” טענות של אנשי חינוך על כך שהאופן שבו נלמד הנושא אינו מספק בהיקפו, וכי תלמידים יכולים לעבור 12 שנות לימוד במערכת החינוך מבלי לגעת בתחום. כעת אומר ביטון כי לא זו ההשפעה שהוא קיווה שיביאו מסקנות הוועדה.

“הבעיה היא שוועדת ביטון לא קיבלה סמכות של מעקב ופיקוח על משרד החינוך בנושא מימוש המלצות הוועדה, והכל נשאר ברצון הטוב וביכולת המוגבלת מאוד של מערכת הפקידות במשרד החינוך בנושאים השונים”, הוא מסביר. “זה נכון שברמה התודעתית חל שינוי בציבור בשאלת מקומה של התרבות המזרחית בלימוד במערכת החינוך, אבל לא שונה המנגנון, אין ועדות מקצוע חדשות שיפנימו את הצרכים כפי שהוגדרו על ידי הוועדה”.

“תלמיד המסיים כיתה י”ב לא מחויב להכיר את השירה המזרחית, אין משורר מזרחי שנלמד כחובה ואין היסטוריה מזרחית שנלמדת כחובה. אשר לחוקרים באוניברסיטאות, ההידרדרות נמשכת”.

“הטענה שלנו בוועדת ביטון שיש הכרח בתוספת תקציבית של מאות מיליונים לשנה כדי להוסיף הדרכות מורים, ספרי הוראה, חוקרים חדשים במכללות ובאוניברסיטאות, כל זה נדחה. משרד החינוך לא הסכים להוסיף תקציבים, אפילו לא אגורה אחת לעניין הפעילות שאנחנו המלצנו, ובאשר לנושאים שכבר אושרו - גם הם מקרטעים. יש התפרקות של נושאים שהתחילו בהתלהבות עצומה ונשארו ללא מימוש”.

במשרד החינוך דוחים את ההאשמות ואומרים כי מערכת החינוך מיישמת את ועדת ביטון. כך למשל, בתוכנית הלימודים בהיסטוריה בלימודי חובה בחטיבות הביניים שעודכנה, ונלמדים שם, בין היתר, פרק ביהדות ספרד ויהודי צפון אפריקה נוכח האימפריאליזם הצרפתי. מבחינת נושאי חובה לבחינות הבגרות, נלמדים הגורמים השונים שעיצבו את גורל יהודי ארצות האסלאם, החל מסוף שנות ה־40 ואירועי ואדי סאליב והפנתרים השחורים. בספרות בעל יסודי נלמדים, בין היתר, פיוטים של ר’ אברהם אבן עזרא, ר’ דוד בוזגלו, ר’ אשר מזרחי ועוד. סיפורים של ברדוגו סמי, שמוש אמנון ועוד, וכן ספרי קריאה של עמיר אלי וסבתו חיים.