כבר בפתח דבריה סיפרה מוריס כי "המצב בשטח הוא מאוד כאוטי מאוד יש ממש בלגן חוגג. היה קיץ קשה מאוד כמו שכולנו יודעים, אנחנו יצאנו ממנו בלי הסכם שכר שראינו או שפורסם אלא רק עם עקרונות במצב רע יותר מאשר קודם לכן כי מבחינת היום - יום שלנו גם בנושא של הרבה שיח סביב הסכם השכר. חוץ מזה, כמובן שמחסור במורים ובנשות טיפול. מורים ממש באווירה קשה, הם מתפטרים, אני שומעת מקולגות ובכלל שמורים פשוט מתפטרים בכל יום, הם פשוט לוקחים את התיק והולכים הביתה, התחושה היא מאוד קשה".
על נושא העלאת שכר המורים טענה: "זה פשוט סיבוב פליטי מטורף מה שקורה כאן מפני שגם אם מורה חדש מקבל 9000 שקלים, אנחנו יודעים היטב שאף מורה חדש לא נכנס בדרך כלל במשרה מלאה. ז"א שגם אם הוא יקבל 9000 שקלים הוא יעבוד בחלקיות משרה ויצטרך להשלים הכנסה במקום אחר. אנחנו יודעים שאת הוותיקים הותירו מדממים בשולי השוליים של הכביש, אנחנו יודעים שמדברים איתנו על כל מיני אמירות שנשמעות לאדם מן היישוב מאוד מפוצצות ומאוד מדהימות 'וואו איזה יופי' אבל כשאתה נכנס לתוך ההסכם אתה מבין שיש עכשיו שיח שהאלף ומאה שקלים שמציעים פה למורים וותיקים הם יתחלקו כנראה ל־4 פעימות בכלל, ז"א שמורה יקבל פרוטות, פשוט פרוטות, אנחנו בשטח נשארים עם אין ספור שאלות ואין קול ואין עונה".
מנהלת בית הספר הדגישה כי הנושא העיקרי הוא כלל לא הכסף אותו מקבלים המורים: "זה רק חלק מהסיפור, הסיפור הוא מעמד ותנאים, ותראו מה קרה בימים האחרונים, היו שני אירועים קשים שתכף אני אחובר אותם למעמד, לתנאים ולסטטוס של אנשי החינוך ונשות חינוך ובכלל של החינוך. תראו, היה אירוע אחד עם הסייעות במעון בחולון שהייתה שם הפגנה מחוץ למעון - אני לא נכנסת עכשיו לפרטים של הדברים ומי צודק ומי לא. והיה סיפור של הילדות והנערות בקריית גת שהכו תלמידה ביום לימודים. הבעיה היא שקודם כל הסיפור הוא שיש פה אווירה מלמעלה ועד למטה מהמדינה, מנבחרי הציבור, כל מי שיש לו כוח הוא זה שצריך פה לנהל את העניינים".
"זה בא לידי ביטוי על ידי כמה דברים – אחד, אין סמכויות לאנשי ונשות החינוך, יש אין סוף בירוקרטיה אנחנו לא מגיעים לטפל בפדגוגיה ובחינוך, אפרופו אלימות, אלא בבירוקרטיה ובפקידות. יש לנו את מערכת 'גפן' שהיא מערכת שלוקחת מאיתנו - אין לתאר כמה זמן - יש לנו דרכי הוראה ולמידה שלא מותאמות יש לנו הכשרות מורים שלא עולות בקנה אחד עם הצרכים בשטח, יש לנו כיתות עם מחסור במורים ואין פינות עבודה", הוסיפה.
"אין שום הישג, יש תמונת ניצחון של שלוש דמויות - של יפה בן דוד, שרת החינוך ושל שר האוצר, תמונת ניצחון עם לחיצות ידיים וחיוכים, השטח מדמם, ההורים ללא מענה ואנחנו ללא מענה ומעל הכול הכי כואב על הילדים שלא מקבלים חינוך רואי בכלל. אני אגיד דבר אחד, אוראל נאמן, מנהל בית ספר 'רימונים' בקריית טבעון, ואני הקמנו לפני כחודש את תנועת השטח '1 בספטמבר' שלחנו מכתב ליפה בן דוד לפני 4 ־5 ימים שאנחנו דורשים תשובות לשאלות שלנו כארגון יציג. היא לא ענתה שום דבר ולכן הפתרון לכל הדבר זה הוא קודם כל במשילות - אנחנו לפני בחירות, תנועת '1 בספטמבר' אומרת להכריז על מצב חירום בחינוך, להעביר, כמו בקורונה, את הסמכויות לראשויות המקומיות כרגע, שייתנו מענה כרגע, עם תקציבים. הדבר האחרון והכי חשוב - לבנות תוכנית ארוכת טווח להבראת מערכת החינוך, זה הכול", סיכמה.
התרעות פיקוד העורף