לנוכח זאת שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, הקצתה סכום של כחצי מיליארד שקלים לטובת התכנית למניעת אלימות במערכת החינוך "באים בטוב – לא מרימים ידיים": התכנית נתנה מענה לקשיים ולמצוקות של התלמידים ולעליה התכופה והחריגה של אירועי האלימות והתנהגויות הסיכון. התקציב שירת את בתי הספר לאורך השנה שנחתמה. לצד זה התקציב הוקצה גם לטובת צמצום פערים במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים.
השפעות הקורונה: כ- 50% מהתלמידים בחט"ב ובחט"ע דיווחו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה לימודית וכ- 40% מבחינה רגשית (יותר בקרב בנות ויותר ככל שעולים בשלבי החינוך). עם זאת, כ- 30% ציינו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה חברתית (40% ציינו שלא הייתה עליהם השפעה כלל). תלמידים ביסודי פחות הושפעו לרעה בשל תקופת הקורונה והלמידה מרחוק לפי דיווחיהם.
אקלים חינוכי בבית הספר: מרבית התלמידים (כ- 70%) דיווחו על הרגשת שייכות לבית הספר, על יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין המורים ועל קשרים חברתיים טובים עם חבריהם. שיעורי הדיווח גבוהים יותר בקרב דוברי ערבית ועל פי רוב בשכבות הגיל הנמוכות. לצד זאת, תלמידים דיווחו גם על התנהגות לא נאותה בכיתה כגון, הפרעות, התחצפויות ואיחורים (כ- 50%, יותר בקרב דוברי עברית) וגם על חשיפה לאירועי אלימות. גילויי האלימות הנפוצים ביותר להם נחשפו התלמידים לפי דיווחיהם (כ-25%) הם קללות, העלבות ודחיפות, והנדירים יותר הם אלימות ברשת (כ- 6%). שיעורים גבוהים יותר של בנים דיווחו על אלימות על סוגיה השונים בהשוואה לבנות. עוד נמצא כי כ- 70% מבין התלמידים בכיתות ה'-ו', כ- 45% מתלמידי ז'-ט' ו- 35% מתלמידי י'-י"א דיווחו כי בבית הספר מעודדים אותם לשמור על אורח חיים פעיל ובריא.
היבטים רגשיים-חברתיים: מרבית התלמידים (כ- 70%) דיווחו כי הם מצליחים לפתור ויכוחים עם חברים, לכבוש את כעסם, להרגיע את עצמם ולהסביר איך הם מרגישים, אך כשליש דיווחו כי הם מתקשים להתמודד עם מצבי לחץ (בשיעור גבוה יותר בקרב בנות דוברות עברית). כ- 55% מהתלמידים דיווחו כי בית ספרם עושה מאמצים לקידום מעורבות חברתית של תלמידים (בשיעורים גבוהים יותר בקרב דוברי ערבית).
סביבה פדגוגית: כ- 70% מהתלמידים ציינו כי יש להם שליטה במגוון מיומנויות תקשוב ומידע, כמו חיפוש מידע באינטרנט, הימנעות מסכנות ברשת ושליטה בתוכנות למידה, וכ- 75% דיווחו כי הם תופסים את עצמם כבעלי מיומנויות לומד עצמאי. כמו-כן מרביתם (כ-70%) דיווחו על למידה ברורה באופן שעוזר להבין את החומר, פעילה ובשיתוף התלמידים בשיעור (יותר ביסודי מאשר בחט"ב והחט"ע). לעומת זאת, רק כמחצית דיווחו כי המורים מלמדים בצורה מעוררת עניין, כי מעדכנים אותם על מצבם הלימודי וכי המורים מתאימים את ההוראה ליכולות התלמידים. בכל ההיבטים הפדגוגיים שנבדקו שיעורי הדיווח בקרב דוברי ערבית עולים על אלו של דוברי עברית.
התרעות פיקוד העורף