חנין זועבי - למה דווקא אני?

הרשו לי קצת לתהות, על מה אעמוד היום מול ועדת הבחירות. למה דווקא זו שיצאה בתוקף ובחריפות נגד הרג, רצח, הרס, אלימות, מעצרים - דווקא היא עומדת בפני פסילה? ומדוע דווקא אני, שמעולם לא אמרתי אמירה גזענית אחת, עומדת לדין היום?

ומי מעמיד אותי לדין? אלה שמסיתים להרג, מעודדים הרס, מבקשים לעצור, גוזלים אדמות, מתנכלים, משפילים ומפציצים אוכלוסייה אזרחית.

אלה שמתהדרים בהרג, שאומרים, ״האויב הוא עם שלם, על זקניו ונשיו, עריו וכפריו, רכושו ותשתיותיו, כולם דמם בראשם״. בין אלו שישבו מולי היום כדי ״לשפוט אותי״ יהיו מי שהתהדר שהוא הרג ״המון פלסטינים״, מי שקורא יום ולילה לטרנספר, להחרמת עסקים ערבים, למניעת השכרת בתים לערבים, לפיטורי עובדים ערבים - רק בגלל השימוש בשפתם. אלו אשר מקומם בכלא, או לפחות מחוץ לפרלמנט, ולא במעמד ה״שופטים״ אותי.

כמות האבסורד שהערבים צריכים לשאת לא פחות גדולה וקשה מכמות הגזענות. ואני זו שצריכה לתת את הדין על כל מה שנעשה לעם שלי? בשביל לתת את הדין אני לא צריכה לא את טקסי ההסתה ולא את טקסי הנקמנות האלה.

אין לי שום צורך בשום בית דין שדה שעושים מדי יום לחברי הכנסת הערבים. למען המאבק הנחוש מול כל מה שהזכרתי, בחרתי להיות פעילה פוליטית. בחרתי באפיק המאבק הפוליטי, הנחוש, העקשני, המעצים, הגאה והלא מתרפס, מול הכוחנות המכוערת.

אני גאה במפלגה שבחרתי בה ושבחרה בי לייצג אותה, המפלגה הכי דמוקרטית בכנסת הזאת. בחרתי בחזון הפוליטי היחיד, ״מדינת כל אזרחיה״, שמסרב לעליונות של קבוצה אנושית אחת על אחרת, לעיוורון ההיסטורי ולעיוות המוסרי שהרוב בכנסת ומחוצה לה מהללים ומאמצים לעצמם.

קראתי את בקשות הפסילה ואת אוסף ההצהרות המקוטעות, השרירותיות, חסרות המשנה הפוליטית שעומדות מאחוריהן, ואשר מעידות לא רק על נקמנות, אלא על נקמנות לא מתוחכמת.

במה מאשימים אותי בדיוק? רוב הציטוטים שבבקשות הדמוקרטים יריב לוין ואביגדור ליברמן, עובדים דווקא להגנתי. הבקשות מעלות מסה של ציטוטים שבהם אני מביעה תמיכה במאבק העממי. כן, אני תומכת במאבק נגד הכיבוש והמצור; כן, אני קוראת למאבק עממי ולמאבק פוליטי למען שוויון.

רק פרשנות גזענית ושוביניסטית ומעוותת יכולה להפוך חזון שלם של שוויון בין העמים ובין האזרחים לחזון מאיים. רק בעלי תחושת אדנות יכולים לפחד משוויון. רק בעלי תאוות שליטה יכולים לפחד ממאבק לחירות ולריבונות.

ועל מה עוד רוצים לשפוט אותי? על זה שאני תומכת בעם שלי ומזדהה אתו ונאבקת למען זכויותיו על בסיס ערכי ומוסרי. על זה שאני פלסטינית מבטן ומלידה. נראה אותם שופטים אותי על זה.

ברוך מרזל - הצחקתם אותי

כשקראתי את עתירת אנשי השמאל הקיצוני הדורשים לפסול אותי, צחקתי. עתירה כל כך חסרת בסיס והיגיון לא ראיתי מימי, אבל הבנתי את התרגיל שלהם: יש עתירות נגד חנין זועבי, עכשיו יש גם נגד מרזל - ומה שהם מבקשים זה בסך הכל לאזן.

האמת היא שכל עיתונאי שקרא את העתירה חשב כך, גם הצוות המשפטי שלי בראשות עורך הדין איתמר בן גביר. אלא שמסתבר שיש אחד שלא הבחין בתרגיל ונפל ברשת של השמאלנים: היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. במקום לתמוך בדרישה (שבאה גם ממפלגתי, יחד ) להוציא את זועבי ואת חבריה מחוץ לכללי המשחק, וינשטיין מבקש לשמור על איזון כביכול.

כאילו יש באמת דמיון בין החומר שקיים נגדי לבין החומר שקיים נגד מי שמבקשת לפגוע בעם ישראל, עולה על סיפון ספינת טרור ומבקשת לערוך לינץ' בחיילי צה״ל ומכנה את הרוצחים השפלים של שלושת הנערים לוחמי חופש.

זועבי היא אויבת. היא מחבלת, סכנה למדינה היהודית. לעומת זאת, כל מה שאני עשיתי במשך עשרות שנים של פעילות ציבורית היה רק למען עם ישראל וארץ ישראל.

כדי לבסס את הטענה שאני גזען הוגשו מצד אנשי השמאל חומרים, שלפיהם במהלך הפגנה בחברון קיללתי את חברי הכנסת מוחמד ברכה ודב חנין. נטען כי קראתי למסתננים הלא חוקיים סרטן, ואפילו - שומו שמיים - סירבתי ללחוץ את ידו של יו״ר ועדת הבחירות, השופט סלים ג׳ובראן, כשמצטטים את הטענות שלי שהוא הפך להיות סנגורה של זועבי. אלא שבלי לשים לב, דווקא הטענות האלה חושפות שהגזענות רחוקה ממני.

נכון, צעקתי על ברכה, אבל באותה הזדמנות על חנין; לא לחצתי את ידו של ג׳ובראן, אבל גם לא את ידיהם של דורית ביניש ואליקים רובנישטיין. כל מי שפועל נגד המדינה אני נגדו. כל מי שפוסק בעד האויב, אני לא איתו. כך אני נוהג במשך שנים, וכך אעשה גם כחבר כנסת הקרובה.

ראש בראש: חנין זועבי וברוך מרזל מסבירים למה אסור לפסול אותם

לאחר שכמעט כל דמות במערכת הפוליטית השמיעה את דעתה על פסילתם של חברת הכנסת הערביה ופעיל הימין הקיצוני, הגיע הזמן לשמוע את דעתם של השניים בסוגיה הבוערת