רוזנר הסביר כי החלוקה המקובלת לגושים אינה משקפת בהכרח את היחס לקואליציה הנוכחית. "כאשר אנחנו מדברים על הגושים אנחנו לא מדברים על מי בעד או נגד הקואליציה, כי אז יש רוב גדול נגד הקואליציה", אמר. לדבריו, ההשוואה נעשית בין גוש הקואליציה הנוכחית לבין מה שנהוג לכנות "גוש השינוי", ללא המפלגות הערביות.
"זה יכול להוביל לבחירות חוזרות, ממשלת מיעוט, הפרת הבטחות או לממשלת אחדות באיזשהו סוג, אם תימצא נוסחה שיכולה להוביל לזה", אמר. "צריך להתכונן למצב שבו בבוקר שאחרי הבחירות יהיו כנראה מעט מאוד ישראלים ממש מרוצים".
בהמשך התייחס רוזנר גם לכך שבגוש השינוי אין כיום מפלגות שנמצאות בסכנה ממשית של אי מעבר אחוז החסימה. לדבריו, הדבר נובע בין היתר מ"הטראומה של מרצ והעבודה", שנצרבה בקרב מצביעי המרכז והשמאל, וכן מתחושת החירום שמלווה רבים ממצביעי הגוש.
"בנסיבות האלה הם לא נוטים להתחכמויות, אנחנו לא רואים ניסיונות למפלגות קטנות", אמר. לדבריו, גם מהלכים פוליטיים שעשויים היו בעבר למשוך מצביעים יהודים מטעמים אידיאולוגיים מתקשים לעשות זאת כעת. "מצביעי גוש השינוי נמנעים מ'אקספרימנטים'".
רוזנר העריך כי ככל שיתברר שאין תמיכה מספקת במהלך הפוליטי של גנץ, חלק מתומכיו עשויים לנטוש אותו. "הוא יהיה עוד יותר קטן ביום הבחירות עצמו", אמר. לדבריו, מי שנותרו כיום עם גנץ הם בעיקר מצביעים הנאמנים לו ממפלגות קודמות, לצד מצביעי ליכוד מ-2022 שרצו לעזוב את הקואליציה אך לא רצו לעבור למחנה האופוזיציה.