החשש המקנן בקרב בכירי הליכוד מפני התעוררותן של יוזמות פוליטיות חדשות מימין הוא אומנם אינסטינקט טבעי, אך בהקשר של וינטר מדובר בכשל אופטי חמור. בשונה מרסיסי רשימות קיקיוניות שצצו ונעלמו בעבר, וינטר מביא עמו נכס אלקטורלי יוצא דופן, אשר אינו מונח בכיסו של הליכוד ואף לא ברשות הציונות הדתית. הוא מהווה חוליה מקשרת ייחודית בין הימין הממלכתי-ביטחוני לבין הימין האמוני והמסורתי. וינטר פונה ישירות אל השטח בשפה בלתי אמצעית – שפה של לוחמים, של גבורה צבאית, של זיקה שורשית ליהדות ושל ציבור עממי רחב מאוד.
רבים מקרב התומכים בווינטר יעדיפו להישאר בבית מתוך ייאוש, ואחרים עשויים לנדוד לעבר רשימות מרכז בעלות גוון ביטחוני. התוצאה תהיה אובדן מוחלט של עשרות אלפי קולות ימין נחוצים – מתנה פוליטית יקרת ערך שתוגש למחנה היריב על מגש של כסף.
הפוטנציאל הגלום במפלגת "עמך" עשוי להתגלות כהפתעת הבחירות. אף שמחקרי דעת קהל ראשוניים נוטים לעיתים להמעיט בעוצמתם של כוחות שטח אותנטיים, התנועה שווינטר מייצר מסוגלת להעיר קהלים מנומנמים שאינם מתכוונים להצביע. צמיחתו של וינטר אינה באה על חשבון הליכוד; היא מגדילה את העוגה הכללית של הגוש במקום לכלות את כוחותיו במאבקי חלוקה פנימיים.
נוסף על כך, נוכחותו של מפקד קרבי עטור תהילה בזירה הפוליטית מעניקה רוח גבית ציבורית רחבה לגוש כולו. דמותו של וינטר מציבה חלופה ערכית-לאומית שאינה נתפסת כשולית או קיצונית, ובכך נשמטת הקרקע מתחת לניסיונות של יריבי הימין להדביק למחנה כולו תווית של קיצוניות מסוכנת.
נתניהו ניצב אפוא בפני מבחן אסטרטגי עליון של מנהיגות ואחריות. שבירת הדפוס הישן של ריסוק השותפים הפוליטיים היא המפתח היחיד לניצחון הימין. פגיעה בווינטר תהיה בבחינת ירי במטרות פנימיות. רק הבנה הדדית תבטיח לנתניהו שותף אידאולוגי יציב ביום שאחרי, ואת הרוב הפרלמנטרי הדרוש להקמת ממשלה לאומית חזקה. וינטר איננו מכשול פוליטי – הוא המפתח להכרעה.
התרעות פיקוד העורף