חילופי האש של השעות האחרונות הם המשכו של מאבק שמתנהל כבר שבועות על מצביעי הימין ועל גודלה של עוצמה יהודית, ושישפיע בסופו של דבר גם על יחסי הכוחות בתוך גוש נתניהו ביום שאחרי הבחירות. מבחינת הליכוד, נתניהו זקוק לבן גביר בתוך הגוש, אך בוודאי אינו מעוניין לראות אותו מתחזק על חשבון מפלגתו. האינטרס הוא שעוצמה יהודית תשמור קולות בימין ותמליץ על נתניהו להרכבת הממשלה, בלי להגיע למשא ומתן הקואליציוני בגודל שיאפשר לה לגבות מחיר גבוה בתיקים, בקווי היסוד ובהתחייבויות מדיניות.
בן גביר זיהה היטב את נקודת התורפה הזאת, ועליה נשען חלק מרכזי בקמפיין שלו. הוא טוען בפני מצביעי הליכוד שאם ברצונם לוודא שנתניהו יישאר בימין, עליהם לתת לעוצמה יהודית מספיק כוח כדי לחייב אותו לעשות זאת.
עם זאת, חשוב להתעכב על הניסוח. המילים "על בסיס המפלגות הקיימות של המחנה הלאומי" מותירות לבן גביר מקום להמשיך את הקמפיין. התחייבות להקים ממשלה על בסיס מפלגות המחנה הקיים עדיין אינה התחייבות שהממשלה תורכב רק מהן. בעוצמה יהודית נתפסים בדיוק להבדל הזה, וטוענים שכל עוד נתניהו אינו מתחייב במפורש שלא ישב עם איזנקוט, הוא מותיר בידיו אפשרות להרחיב את הממשלה לאחר הבחירות, גם אם הדבר יבוא על חשבונו של בן גביר. בליכוד דוחים את הפרשנות הזאת וטוענים למעשה שבן גביר לוקח ניסוח שנועד להרחיב את בסיס התמיכה בנתניהו והופך אותו לצורכי הקמפיין שלו לתוכנית כביכול להחלפת השותפים הנוכחיים.
גוטליב כאמור החריפה את העימות והאשימה את סביבת נתניהו בשקר. לדבריה, סביבת ראש הממשלה הפיצה תדרוך שלפיו נתניהו שוחח עמה ועם בן גביר ו"הרגיע" אותם כי עוצמה תשולב בממשלה הבאה. "לא הייתה כל שיחה כזו", כתבה גוטליב, וטענה כי סביבת נתניהו "נבהלה מאמון הציבור בעוצמה יהודית". את המסר שהיא מבקשת להעביר לבוחרים ניסחה בעצמה: "רק עוצמה יהודית חזקה תשמור על רה"מ בימין ותשמור על גוש הימין".
לוויכוח על עצם קיומה של השיחה יש גם משמעות בקמפיין שמתנהל בין המפלגות. לפי הגרסה שמציגה עוצמה, תדרוך שלפיו נתניהו כבר הרגיע את בן גביר עשוי ליצור אצל מצביעי הימין רושם שמקומו בקואליציה הבאה ממילא מובטח, ובכך להחליש את הטענה שעליה נשען הקמפיין שלו נגד הליכוד. במצב כזה נתניהו גם אינו נדרש לומר את המשפט שבן גביר דורש ממנו - התחייבות שלא יצרף את איזנקוט. בליכוד מתעקשים כי ראש הממשלה כבר הבהיר בפומבי שוב ושוב מה יהיה הבסיס לממשלתו הבאה.
בעוצמה יהודית המשיכו באותו קו. "על ראש הגנב בוער הכובע", נמסר מהמפלגה. לטענתה, לשכת ראש הממשלה מעבירה למדינות בעולם מסרים שלפיהם בן גביר לא יהיה בממשלה הבאה, מדברת על ממשלת אחדות ונמנעת מהופעות ותמונות משותפות עם השר, ובמקביל מפרסמת הצהרות שלפיהן יהיה שותף גם לאחר הבחירות. "הגיע הזמן שנתניהו יתחייב פומבית שלא ישב עם גדי איזנקוט ויאיר גולן", דרשו במפלגה.
גם הדגש ששמה עוצמה יהודית על הקשר בין איזנקוט לגולן משרת את הקמפיין הזה. במפלגה מזכירים את הסכם העודפים בין מפלגותיהם, בניסיון להקשות מראש על האפשרות שנתניהו יוכל בעתיד להציג צירוף של איזנקוט כ"הרחבה למרכז". מבחינת בן גביר, החיבור לגולן מסייע להציג מהלך כזה בפני מצביעי הימין כחבירה לשמאל. בהודעת עוצמה יהודית הודגש גם כי "לא נתניהו ולא איזנקוט מכחישים" אפשרות של ישיבה משותפת, וגם היעדרה של הכחשה מפורשת נכנס מבחינתם למערכת הטיעונים נגד הליכוד.
במקביל, בסביבת בן גביר מנסים גם לפנות ישירות לנתניהו במטרה להוריד את הלהבות. גורמים בעוצמה יהודית אומרים כי במפלגה נפגעו מההודעה החריפה של הליכוד נגד בן גביר, בעיקר על רקע מה שהם מתארים כנאמנות שהפגינו כלפי נתניהו לאורך הקדנציה.
"נתניהו יודע היטב שעוצמה יהודית הייתה מהשותפות הנאמנות ביותר שלו בקואליציה", אומרים הגורמים. לדבריהם, גם בתקופה שבה בן גביר פרש מהממשלה, פנו אליו בכירים בליכוד והציעו לו לפעול יחד נגד נתניהו. "אמרו לו: בוא נעשה פוטש, בוא נפיל את נתניהו ונחליף את השלטון. בן גביר לא רק שסירב - הוא הלך לראש הממשלה וסיפר לו על הפנייה".
בנוסף, בן גביר פרסם היום (שלישי) סרטון ובו פנה לראש הממשלה: "אדוני ראש הממשלה, אתה יודע כמה אני אוהב אותך. אתה יודע שעוצמה יהודית הייתה נאמנה לך לאורך כל הדרך. אתה יודע שגם כשהיו פיתויים, גם כשהגיעו הצעות לעשות נגדך פוטש, אנחנו, בניגוד לחברים אחרים בליכוד, היינו אלה שמנענו את הדבר הזה.
"לא מגיע לי שבלשכה שלך יתדרכו כל מיני מדינות מחו"ל ויספרו להם שהם לא רוצים את בן גביר בממשלה. לא מגיע לי שבלשכה שלך יכריזו שאייזנקוט הוא זה שהולך להיות השותף הבא שלך ולא איתמר בן גביר.לא מגיע לי שתחרים צילומים איתי, שלא תעלה איתי על במות, שתנסה להתחמק ממני כמה שיותר. אדוני ראש הממשלה, אני אוהב אותך, אבל אני רוצה ממשלת ימין מלא-מלא".
האסטרטגיה בליכוד
בליכוד מייעדים ל"ממשלה לאומית רחבה" תפקיד שונה בתוכנית הבחירות. לפי גורמים במפלגה, מחקרי הקמפיין הצביעו על צורך להחזיר לגוש ארבעה עד חמישה מנדטים של מתלבטים. המסר הרחב והמתון יותר נועד לסייע לנתניהו לפנות אליהם, אלא שהניסיון הזה מאפשר לבן גביר לתקוף אותו שוב ושוב מימין.
הבעיה של הליכוד היא שכל אחת מהתשובות האפשריות לקמפיין של בן גביר גובה ממנו מחיר במקום אחר. אם נתניהו ימשיך להדגיש "ממשלה לאומית רחבה", בן גביר יוכל להציג זאת בפני הבייס כהכנה לממשלה עם המרכז. התחייבות מפורשת יותר לשותפים הנוכחיים עשויה להקשות על בן גביר לטעון זאת, אך תגביל את המסר שבאמצעותו מבקש נתניהו להגיע למתלבטים, וגם את האפשרויות שיעמדו בפניו אחרי הבחירות.
לבן גביר יש קהל יעד ברור במערכה הזאת. הוא פונה למקומות שבהם לליכוד יש הרבה מה להפסיד - מצביעי ימין אידיאולוגיים, צעירים, מזרחים ותושבי הפריפריה. הצבתה של גוטליב במקום השני ברשימת עוצמה מעניקה למהלך הזה פנים ליכודיות מובהקות ומאפשרת לבן גביר לנסות להגיע ישירות לבייס של מפלגת השלטון, ולא להסתפק בתחרות על המצביעים שנמצאים ממילא מימינה.
לפי בכיר בליכוד, החשש אינו מסתכם במנדטים שיעברו לעוצמה יהודית. מפלגה גדולה של בן גביר תגיע למשא ומתן הקואליציוני בעמדה שתאפשר לה לדרוש תיקים בכירים עבורו ועבור גוטליב ולהעלות משמעותית את מחיר התמיכה בנתניהו. יעד 15 המנדטים שעליו מדבר בן גביר מקבל על הרקע הזה משמעות מעשית מאוד. אם יתקרב אליו, יחסי הכוחות בתוך הגוש יהיו שונים, וכך גם יכולתו להציב לנתניהו תנאים בדרך להקמת הממשלה.
בן גביר מנסה גם להפוך על ראשו טיעון שהליכוד משתמש בו שנים. לפי הטענה המסורתית של הליכוד, הצבעה למפלגות קטנות מימין מחלישה את נתניהו ומסכנת את שלטון הימין. בן גביר משיב שנתניהו אינו מסתכן מהצבעה לעוצמה יהודית, משום שמפלגתו ממילא תמליץ עליו לראשות הממשלה. מכאן הוא מבקש להוביל את הבוחר למסקנה שככל שעוצמה יהודית תהיה גדולה יותר, כך יהיה קשה יותר לנתניהו לבחור לאחר הבחירות במסלול קואליציוני אחר. הקמפיין הזה מאפשר לבן גביר לפנות גם למי שרואה בנתניהו את המועמד שלו לראשות הממשלה ולבקש ממנו בכל זאת להצביע לעוצמה.
לליכוד, כמובן, אין אינטרס לנהל את המאבק עד לנקודה שבה קולות של עוצמה יהודית ילכו לאיבוד. השאלה מבחינתו היא באיזה גודל בן גביר יגיע ליום שאחרי. התחזקות משמעותית של עוצמה על חשבון הליכוד עלולה לפגוע בבכורה של מפלגת השלטון בתוך הבייס ולהפוך את המשא ומתן הקואליציוני ליקר ומסובך יותר. גם בן גביר זקוק לנתניהו כמועמד המוביל של המחנה, משום שההבטחה "לשמור אותו בימין" נשענת מלכתחילה על ההנחה שנתניהו יהיה זה שינסה להרכיב את הממשלה. התלות הזאת קובעת גם עד כמה רחוק כל אחד מהם יכול ללכת במערכה נגד האחר.
בסופו של דבר, בשני הקמפיינים חוזר אותו שם - איזנקוט. בן גביר משתמש באפשרות שאיזנקוט ייכנס לממשלה כדי לשכנע את מצביעי הימין לחזק את עוצמה יהודית; הליכוד משתמש באפשרות שאיזנקוט יגיע לשלטון כדי להזהיר אותם מפני פיצול הכוח בתוך המחנה.
מאחורי חילופי המהלומות עומדות שתי תפיסות מתחרות של ההצבעה האסטרטגית בימין. הליכוד מבקש לשמר את הטענה שליוותה אותו במערכות בחירות קודמות, ולפיה כוחו של המחנה תלוי קודם כול בליכוד גדול. בן גביר מנסה לערער בדיוק על ההנחה הזאת: מבחינתו, גם מי שרוצה את נתניהו בראשות הממשלה צריך לתת לעוצמה כוח שיגביל את האפשרויות שיעמדו בפניו אחרי הבחירות. חילופי האש של היום מעידים שהוויכוח הזה כבר אינו נשאר בשיחות ובתדרוכים מאחורי הקלעים. הוא הפך לחלק גלוי מהקמפיין של שתי המפלגות.
התרעות פיקוד העורף