הבקשה משתרעת על פני עשרות עמודים ומלווה בקובץ ראיות נפרד. הליכוד מבקש לפסול את הרשימה המשותפת כולה, בעיקר על רקע צירופה של בל"ד והעמדות המיוחסות לה ביחס לאופייה היהודי של המדינה. לצד זאת מתבקשת פסילתו האישית של כסיף, על סמך שורה ארוכה של התבטאויות ופעולות שלו במהלך הכנסת ה-25 ובתקופת מלחמת חרבות ברזל.
ביחס לכסיף נטען כי מאז הליך הפסילה הקודם הצטבר חומר רב שלא היה בפני בית המשפט אז. בהליך שעסק במועמדותו לקראת הכנסת ה-21 לא נמצאה "מסה קריטית" של ראיות ברורות וחד-משמעיות שתצדיק את פסילתו. בבקשה הנוכחית מציג הליכוד שורה של התבטאויות ופעולות מהשנים שחלפו מאז.
מקום נרחב בבקשה מוקדש לתמיכתו של כסיף בינואר 2024 בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג. בבקשה מצוטטת העצומה שעליה חתם כסיף, שבה נטען בין היתר כי ישראל נוקטת צעדים המובילים ל"ג'נוסייד". לטענת הליכוד, החתימה על העצומה וההצטרפות לטענות שהופנו נגד ישראל בהליך הבין-לאומי הן חלק מהתשתית שיש לבחון במסגרת בקשת הפסילה.
הבקשה מזכירה גם את הניסיון להפסיק את חברותו של כסיף בכנסת בעקבות תמיכתו בהליך. ועדת הכנסת תמכה במהלך ברוב של 14 מתוך 17 חבריה, ובמליאה הצביעו 85 חברי כנסת בעד הפסקת חברותו ו-11 נגדה. ההצעה לא אושרה משום שנדרש רוב מיוחד של 90 חברי כנסת.
סיעת הליכוד נשענת בבקשתה גם על החלטות ועדת האתיקה של הכנסת בעניינו של כסיף. במסמך הדרישה מצוטטות קביעות של הוועדה בדבר "דפוס פעולה שיטתי" ו"מסה המלמדת על דפוס ומאמץ שיטתי", וכן את הביקורת החריפה של הוועדה על התבטאויות שבהן יוחסו לישראל ולחיילי צה"ל פשעי מלחמה. ביחס לתמיכתו בתביעת דרום אפריקה מצוטטת קביעת ועדת האתיקה שלפיה מדובר ב"הפרה חמורה ביותר" וב"פגיעה ממשית בחובת הנאמנות של חבר הכנסת לקידום טובת המדינה".
המסמך מפרט גם את פעילותו של כסיף בזירה הבין-לאומית, ובה פנייה לפרלמנט הבריטי בעניין הרחבת הסנקציות נגד ישראלים ותמיכה במימוש צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד בכירים ישראלים. עוד מוזכרות פניות שלו לגורמים מחוץ לישראל, קריאות להטלת סנקציות והתבטאויות נגד פעולות צה"ל.
הבקשה כוללת גם פרסומים מהשנים 2025 ו-2026. בין היתר מיוחסות לכסיף קריאות לסירוב פקודה, האשמות נגד מפקדי צה"ל בביצוע פשעי מלחמה, השוואות בין המלחמה בעזה לבין אירועים מתקופת השואה, וכן פרסום שבו כינה את שב"כ "ארגון טרור".
הליכוד מבקש לפסול גם את הרשימה המשותפת כולה והבקשה מתייחסת לחבירה המחודשת של חד"ש, תע"ל ובל"ד לרשימה אחת לקראת הבחירות לכנסת ה-26. לטענת הליכוד, ההתמודדות המשותפת מחייבת להביא בחשבון גם את עמדותיה של כל אחת מהמפלגות המרכיבות את הרשימה, ואין מדובר מבחינתו בחיבור שנועד רק לצלוח את אחוז החסימה.
עיקר הטענות בחלק הזה של הבקשה מופנות לבל"ד. הליכוד מציג את תפיסת "מדינת כל אזרחיה", את העמדות בדבר ביטול חוק השבות ושינוי סמלי המדינה ואת הניסיונות לקדם לאורך השנים הצעות חוק ברוח זו, וטוען כי החומר מלמד על שלילת אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הבקשה עוסקת גם במשמעות המשפטית של החבירה בין שלוש המפלגות ובשאלה עד כמה עמדות ומעשים המיוחסים לאחת מהן משליכים על הרשימה כולה. המסמך טוען כי חד"ש ותע"ל אינן יכולות להתנער מעמדותיה של בל"ד לאחר שבחרו להתמודד איתה ברשימה אחת. בבקשה מובאות בהקשר הזה פסיקות קודמות שעסקו בהתמודדות של כמה מפלגות במסגרת רשימה משותפת.
בסיכום הבקשה מבקש הליכוד מוועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי הרשימה המשותפת מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-26 מכוח סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת. לחלופין או בנוסף, מתבקשת הוועדה לפסול באופן אישי את מועמדותו של כסיף. הגשת הבקשה כשלעצמה אינה פוסלת את הרשימה או את כסיף. ועדת הבחירות תידרש לטענות ולחומר הראיות שהגיש הליכוד במסגרת הליך הפסילה.
התרעות פיקוד העורף