לא מדובר בהחלטה רשמית שהתקבלה בש"ס או ביהדות התורה, וגם לא בתוכנית שסוכמה בין ראשי המפלגות. גורמים חרדים מדגישים כי בשלב זה מדובר בהלך רוח ובדעה רווחת בשיחות המתקיימות במערכת הפוליטית החרדית. "זה עדיין לא משהו שישבו וכתבו במסמך ואישרו אצל הרבנים", אומר אחד הגורמים, "אבל זו דעה רווחת". גורמים המעורים בשיח החרדי אומרים כי העמדה הזאת עולה בשיחות עם בכירים במפלגות החרדיות.
"הבינו שלהיות על המנגל זה לא טוב"
במוקד נמצא הפלונטר סביב חוק הגיוס. גורמים חרדים סבורים כי במציאות שנוצרה יהיה קשה מאוד לממשלה שתלויה במפלגות החרדיות להעביר חוק שיענה על דרישותיהן וגם ישרוד את המכשולים הפוליטיים והמשפטיים. מכאן האפשרות שנבחנת: הממשלה הבאה תידרש להתמודד עם הסוגיה כאשר החרדים אינם חברים בה.
לפי התרחיש שנבחן, החרדים יישבו באופוזיציה, יתנגדו לחוק הגיוס שהממשלה תקדם ואף יתקפו אותו, אך לא יהיו חתומים עליו ולא יישאו באחריות לנוסח הפשרה. "יעבור חוק גיוס כזה או אחר, אנחנו לא נהיה קשורים אליו ונוכל לתקוף אותו מהאופוזיציה", מסביר גורם חרדי. "אחרי שהחוק יעבור, המכשול הזה כבר יהיה מאחורינו".
גם תמיכה בממשלת נתניהו מבחוץ אינה נתפסת בהכרח כפתרון. במערכת החרדית יש מי שסבורים שהקדנציה האחרונה המחישה את המחיר שבהזדהות מוחלטת עם נתניהו, בזמן שהחרדים עומדים במוקד המאבק הציבורי סביב הגיוס. "הבינו שלהיות על המנגל זה לא טוב", אומר גורם חרדי. לשיטתו, תמיכה מבחוץ עלולה להותיר את המפלגות החרדיות באותו מצב: הן ימשיכו לשלם את המחיר הציבורי הכרוך בזיהוי עם הממשלה, בעוד הבעיה שבגללה נשארו מחוץ לה אינה נפתרת.
אחרי חקיקת חוק הגיוס עשויה להיפתח מבחינת החרדים גם אפשרות שנראית היום רחוקה יותר - הצטרפות לממשלה בראשות איזנקוט. גורמים חרדים מעריכים כי סוגיית הגיוס היא כיום המכשול המרכזי בפני מהלך כזה. אם החוק כבר יהיה מאחוריהם, הם אינם שוללים השתלבות גם בקואליציית מרכז שאינה נשענת על גוש נתניהו.
"אחרי שנה החרדים יוכלו להיכנס לכל ממשלה", אומר גורם חרדי. "כל ממשלה רוצה להתרחב ולהיות יציבה יותר. החרדים יודעים להיות שותפים טובים. ברגע שחוק הגיוס לא יהיה על השולחן, אין סיבה שלא יהיה אפשר לצרף אותם". ההערכה הזאת נשענת על הניסיון הפוליטי של המפלגות החרדיות ועל ההנחה שממשלה שכבר הוקמה ועברה את משבר הגיוס עשויה לרצות להרחיב את הקואליציה ולחזק את יציבותה. אם הממשלה שתקום לא תרצה לצרף אותם כעבור שנה, אומרים גורמים במערכת החרדית, גם המשך הישיבה באופוזיציה הוא מבחינתם תרחיש שאפשר לחיות איתו.
"אין דיבורים עם איזנקוט"
חוק גיוס שיעבור בממשלה שאינה תלויה בחרדים מציב מבחינתם משוואה מורכבת. גורמים חרדים מעריכים שתוכנו של חוק כזה יהיה קשה יותר עבור הציבור החרדי ורחוק יותר מדרישות המפלגות, אך סבורים שחוק שלא יחוקק תחת לחץ קואליציוני שלהן עשוי לזכות בלגיטימציה ציבורית ופוליטית רחבה יותר. להערכתם, הדבר עשוי להשפיע גם על היכולת להגן עליו בבג"ץ.
העמדות שמציג איזנקוט עצמו מעניקות לתרחיש הזה הקשר נוסף. איזנקוט הבהיר בחודשים האחרונים כי אינו מתכוון להתפשר על עקרון השירות, ואף אמר כי אם הברירה תהיה בין הקמת ממשלה לבין פשרה על חוק הגיוס - יעדיף ללכת לבחירות נוספות. המתווה שהוא מציג מבוסס על חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי, ביטול הפטור הגורף, סנקציות על מי שאינם משרתים ומתן אפשרות להקצאה של עד 3% ממחזור שנתי לדחיית שירות למשך שנה לצורך לימודי תורה. גורמים חרדים מניחים שחוק שיעבור בממשלה בראשותו יהיה רחוק מדרישותיהם. מן האופוזיציה הם יוכלו להתנגד לחוק בלי לשאת באחריות להעברת הנוסח, ולאחר חקיקתו לבחון מחדש את יחסיהם עם הממשלה.
הקו הפומבי שמציג איזנקוט משתלב בתמונה הזאת. הוא מציב את חובת השירות כאחד מעקרונות היסוד שלו להקמת ממשלה. כך עשוי להיווצר מצב שבו, לפחות בשלב הראשון, שני הצדדים מעוניינים באותה הפרדה: איזנקוט מציב את חובת השירות כתנאי יסוד, ובמערכת החרדית יש מי שסבורים שמוטב להם להיות באופוזיציה בזמן החקיקה. לאחר שהחוק יעבור, מערכת השיקולים של שני הצדדים עשויה להשתנות.
לדברי הגורמים החרדים, אין מאחורי התרחיש הזה עסקה חשאית עם איזנקוט. "אין דיבורים עם איזנקוט", אומר גורם חרדי, ומתכוון לכך שלדבריו אין כיום משא ומתן או תיאום פוליטי על התרחיש העתידי. איזנקוט דחה בפומבי את הטענה שהוא "מפלרטט" עם החרדים ואמר שלא קיים בשנה האחרונה שיחות עם חברי הכנסת של ש"ס.
האפשרות לשבת בעתיד בממשלה בראשות איזנקוט אינה מוצגת אפוא במערכת החרדית כתוצאה של סיכום מוקדם איתו. מבחינת הגורמים החרדים, היא תוכל להפוך לאפשרות מעשית אם חוק הגיוס כבר יהיה עובדה מוגמרת והחסם המרכזי מבחינתם יוסר.
"ש"ס לא תעשה משהו אחר מיהדות התורה"
ברקע נמצאת גם נקודת הפתיחה החלשה יחסית שבה, להערכת גורמים במגזר, מגיעות המפלגות החרדיות לבחירות. "החרדים מגיעים לבחירות האלה מאוד חלשים", אומר אחד הגורמים. בש"ס מוטרדים בין היתר מזליגת קולות לעוצמה יהודית, ובמערכת החרדית כולה נושאים את מחירו של המשבר המתמשך סביב הגיוס. גם הרקע הזה מזין את המחשבה שהפעם מוטב שלא להיכנס מיד לממשלה ולהיקלע שוב למרכז העימות סביב החוק.
אחרי פתרון סוגיית הגיוס צפויים לחזור למרכז המשא ומתן הנושאים המסורתיים של המפלגות החרדיות: תקציבי הישיבות והמוסדות והסדרת צורכי הציבור החרדי. גורמים במערכת מעריכים את העלות התקציבית המרכזית שתידרש בכ־1.2 עד 1.4 מיליארד שקל, ובכל מקרה לא יותר מכ־1.5 מיליארד. מבחינתם, מדובר בסכום שאינו מהווה מכשול משמעותי במונחי תקציב מדינה של מאות מיליארדי שקלים, ושממשלה המעוניינת להרחיב את בסיס התמיכה שלה תוכל למצוא דרך להסדירו.
אם המהלך הזה יתממש, הוא עשוי להשפיע גם על מערכת היחסים ארוכת השנים בין החרדים לגוש נתניהו. אין במערכת החרדית דיבור על ניתוק מנתניהו, אבל הישיבה באופוזיציה בתקופה הראשונה עשויה להחזיר למפלגות מרחב תמרון שכמעט נעלם בשנים האחרונות. מבחינת הגורמים החרדים, ההכרעה על השותפות הקואליציונית יכולה להמתין. קודם הם רוצים לראות כיצד תיפתר סוגיית הגיוס, ורק אחר כך לבחון באיזו ממשלה, ואם בכלל, נכון להם להשתלב.
התרעות פיקוד העורף