נקבע כי עופר כסיף לא יוכל לרוץ לכנסת. 19 חברי כנסת הצביעו בעד הדחתו, חמישה נגד ושניים נמנעו. עילת הדחתו: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בהתאם להוראות הדין, החלטת הוועדה ונימוקיה יועברו לאישור בית המשפט העליון.
יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה, אמר בדיון על הדחתו: "מעולם לא תמכתי במאבק מזוין נגד ישראל, בחרתי בדרכי שלום ושכנוע".
עוצמה יהודית טוענת כי יש לבחון את המאמר יחד עם התבטאויות נוספות של אבו שחאדה, שלדבריה מלמדות על דפוס של תמיכה במאבק מזוין. אבו שחאדה טוען כי בעת כתיבת הדברים לא היה מודע לממדי הזוועות וכי אילו ידע אותם, לא היה מפרסם את המאמר. הוא מדגיש כי לא תמך בטבח ובפגיעה באזרחים וכי לאורך השנים התנגד לפגיעה באזרחים ישראלים ופלסטינים כאחד.
ההסבר הזה לא הסיר את הקושי שמצאה המדינה בדברים. בהרב-מיארה ואיסמן קבעו כי מהמאמר עולה לכאורה תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל וכי יש משמעות גם לעיתוי שבו נכתב. למרות זאת, הם לא המליצו במפורש לפסול את אבו שחאדה והותירו את ההכרעה לוועדה לאחר שתשמע את טיעוניו. בכך נבדל עניינו משאר הבקשות: המדינה סבורה שהחומר שהוגש נגדו מצדיק דיון ממשי באפשרות הפסילה, אף שאינה קוראת לוועדה להחליט עליה.
לעמדה הזאת קדמה התלבטות בתוך מערכת אכיפת החוק. בפרקליטות התעוררה מחלוקת בשאלה איזה משקל יש לתת למאמר במסגרת המבחנים המחמירים שקבע בית המשפט העליון. העמדה שהוגשה לבסוף לוועדה הייתה זהירה: "לשקול בכובד ראש" את הפסילה, בלי המלצה מפורשת לקבל את הבקשה.
המאמר עורר דאגה גם אצל שותפיו הפוליטיים של אבו שחאדה. גורמים בחד"ש ובתע"ל אמרו כי לא הכירו את המאמר קודם לכן, והופעל על יו"ר בל"ד לחץ להסתייג מהדברים. גם הייעוץ המשפטי של הרשימה חשש כי מדובר בחומר חריג ביחס לבקשות הפסילה מהעבר. בסביבת אבו שחאדה טענו כי הוא עצמו לא זכר את המאמר, אחד מעשרות מאמרים שפרסם מאז 7 באוקטובר, וכי אילו זכר אותו קודם לכן היה מסייג או מבהיר את הדברים.
אתמול קיבל הדיון תפנית לאחר שאבו שחאדה נפצע ואושפז ברמב"ם. הוא ביקש לדחות את הדיון, בין היתר כדי שיוכל להשתתף בו ולהציג חומר נוסף על פעילותו הציבורית והפרלמנטרית, אך סולברג דחה את הבקשה בשל לוח הזמנים הצפוף ואיפשר לו להשתתף באמצעות זום. עוצמה יהודית התנגדה לדחייה וטענה כי אין הצדקה לעכב את ההליך.
בעניינה של בל"ד יתקיימו למעשה שני הליכים נפרדים: בקשה לפסילת הרשימה כולה ובקשת עוצמה יהודית לפסול את אבו שחאדה אישית. גם המדינה מתייחסת לשניים באופן שונה. בחומר נגד אבו שחאדה היא מצאה לכאורה ראיה משמעותית, ואילו לבקשה לפסול את בל"ד כרשימה מתנגדת היועמ"שית, שסבורה כי הראיות שהוצגו אינן עומדות ברף המשפטי הנדרש.
מוקד פוליטי מרכזי נוסף יהיה הדיון ברע"ם. שלוש בקשות לפסילתה הוגשו בידי הליכוד, עוצמה יהודית ופורום "בוחרים בחיים". הטענות מתמקדות, בין היתר, ביחס לחמאס ובקשרים שמייחסים המבקשים לגורמים הקשורים לתנועה האסלאמית. רע"ם, באמצעות מרכז עדאלה, טוענת כי אין בבקשות ראיה המוכיחה שהמפלגה תומכת במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב.
היועמ"שית מתנגדת לפסילת רע"ם וקובעת כי הראיות אינן עומדות ברף המחמיר שקבע בית המשפט העליון. מבחינת מפלגות האופוזיציה, ההצבעה הזאת נושאת גם מחיר פוליטי. תמיכה בפסילה עלולה להקשות על שיתוף פעולה עתידי עם רע"ם, ואילו הצבעה נגדה צפויה לספק לקואליציה בסיס לטענה שהאופוזיציה עדיין רואה במנסור עבאס שותף אפשרי.
ישראל ביתנו כבר הודיעה כי תתמוך בפסילת רע"ם, הרשימה המשותפת, כסיף ואבו שחאדה. כחול לבן הודיעה כי תצביע בעד פסילת אבו שחאדה, בל"ד וכסיף. רשימת ישר של גדי איזנקוט הביעה תמיכה בפסילת אבו שחאדה, אף שאין לה נציג בוועדה. מפלגת ביחד הודיעה כי לא תשתתף במה שכינתה "משחק הפסילות", שלטענתה הפך לסיבוב פוליטי ותקשורתי שאינו הכלי הנכון להתמודדות עם מי שאינם מקבלים את עקרונות היסוד של המדינה.
גם הבקשה נגד הרשימה המשותפת ועופר כסיף ממחישה את הפער בין המגרש הפוליטי למשפטי. הליכוד דורש את פסילתם, וכחול לבן וישראל ביתנו כבר הודיעו כי יתמכו לפחות בפסילת כסיף, בשעה שהיועמ"שית ופרקליט המדינה סבורים כי התשתית שהוצגה אינה מספיקה לפסילה.
להרכב ועדת הבחירות תהיה השפעה ישירה על ההצבעות. בראש הוועדה אמנם עומד שופט בית המשפט העליון, אבל חברי המליאה הם נציגי הסיעות בכנסת היוצאת והייצוג בה נקבע בהתאם לכוחן היחסי. לכן יחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת משתקפים גם בוועדת הבחירות, ולקואליציה היוצאת יש בה יתרון. הגוף הממלכתי שמופקד על ניהול הבחירות מכריע בבקשות הפסילה באמצעות הצבעתם של נציגי המפלגות, שבחלק מהמקרים נדרשים להחליט אם יריביהם יורשו להתמודד בבחירות.
לפי חלוקת הכוחות לקראת הדיונים, לקואליציה יתרון על האופוזיציה בוועדה. הליכוד מחזיק בקבוצת הנציגים הגדולה ביותר, ולצדו נציגי המפלגות החרדיות, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, נעם והימין הממלכתי. מולם יושבים נציגי מפלגות האופוזיציה, ובהם נציגי המפלגות הערביות. בחלק מבקשות הפסילה נגד המפלגות והמועמדים הערבים יש בסיס פוליטי להשגת רוב, עוד לפני שמצרפים לחשבון את הודעות ישראל ביתנו וכחול לבן כי יתמכו בחלק מהן.
השגת רוב בוועדה אינה מסיימת את ההליך. החלטת פסילה צריכה לעמוד בתנאים המחמירים של סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ובית המשפט העליון קבע לאורך השנים כי הסתייגות פוליטית מעמדותיה של רשימה אינה עילה לפסילתה. שלילת הזכות לבחור ולהיבחר נחשבת צעד קיצוני, ולכן הפסיקה דורשת תשתית ראייתית משמעותית וברורה ומפרשת בצמצום את עילות הפסילה.
בבחירות לכנסת ה-18, למשל, החליטה ועדת הבחירות לפסול את בל"ד ואת רע"ם-תע"ל, ובית המשפט העליון ביטל את שתי החלטות הפסילה ואיפשר לרשימות להתמודד. הפער נובע גם מאופיים השונה של שני שלבי ההליך: בוועדה מצביעים נציגי המפלגות, ואילו הביקורת השיפוטית נעשית על פי המבחנים החוקתיים שנקבעו בפסיקה.
המסלול לבית המשפט תלוי גם בשאלה את מי מחליטה הוועדה לפסול. החלטה לפסול מועמד יחיד - למשל את אבו שחאדה או כסיף - טעונה אישור של בית המשפט העליון. פסילת רשימה אינה טעונה אישור אוטומטי, אך ניתן לערער עליה לעליון. אם יתקבלו בוועדה החלטות פסילה משמעותיות, ההליך המשפטי צפוי להתחיל בתוך זמן קצר.
לעמדת היועמ"שית צפוי להיות משקל גם בדיונים האלה. אם הוועדה תפסול את רע"ם, הרשימה המשותפת, בל"ד או כסיף, בית המשפט יידרש להכריע כאשר בפניו עמדה מפורשת של המדינה שלפיה הראיות אינן עומדות במבחנים שנקבעו בפסיקה. אין בכך כדי לקבוע את תוצאת ההליך, אך זו תהיה אחת העמדות המשפטיות המרכזיות שיונחו בפני השופטים. בעניינו של אבו שחאדה תונח בפניהם עמדה אחרת של המדינה, שלפיה קיימת לכאורה ראיה כבדת משקל לתמיכה במאבק מזוין.
לבקשות הפסילה יש גם תפקיד במערכת הבחירות עצמה. הדיון מחייב את המפלגות להצביע בפומבי על רע"ם, כסיף ואבו שחאדה, וההצבעות האלה יכולות לשמש בהמשך בקמפיין. הדבר בולט במיוחד בדיון על רע"ם: הליכוד ועוצמה יהודית יכולים להשתמש בהתנגדות של מפלגות האופוזיציה לפסילה כדי לטעון שהן שומרות את מנסור עבאס כשותף אפשרי לממשלה עתידית.
בן גביר וטלי גוטליב, שניהם עורכי דין, צפויים לקחת חלק פעיל בטיעונים סביב אבו שחאדה. הדיון בוועדה מעניק למפלגות במה נוספת בעיצומה של מערכת הבחירות ומחייב את יריביהן לנקוט עמדה פומבית בסוגיות הטעונות ביותר שעל סדר היום.
מחר תעבור הוועדה לצד השני של המפה הפוליטית. הדמוקרטים וזולת מבקשים לפסול את עוצמה יהודית; זולת מבקשת לפסול את הציונות הדתית-זהות; ועוצמה יהודית מבקשת לפסול את הדמוקרטים. בבקשות נגד מפלגות הימין נטען, בין היתר, להסתה לגזענות ולפגיעה בעקרונות הדמוקרטיים; בבקשת עוצמה יהודית נגד הדמוקרטים נטען להסתה לגזענות ולשלילת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה. היועמ"שית מתנגדת גם לכל הפסילות הללו וקובעת שהראיות אינן מגיעות לרף החריג הנדרש לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.
הבקשות הנידונות היום ומחר הן רק אלה ששרדו את הסינון המוקדם. בקשות לפסילה אישית של איתמר בן גביר, טלי גוטליב, לימור סון הר-מלך וחנמאל דורפמן מעוצמה יהודית, וכן של בצלאל סמוטריץ', משה פייגלין וצבי סוכות מהציונות הדתית-זהות, נמחקו קודם לכן. בחלק מהמקרים לא היה מדובר בהכרעה לגופן של הטענות אלא בבעיה פרוצדורלית של היעדר מספר החתימות הדרוש. הבקשות לפסילת הרשימות עצמן נותרו לדיון. גם בקשה נפרדת של "אם תרצו" לפסילה אישית של יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן נדחתה על הסף.
מבין התיקים שיונחו היום על שולחן הוועדה, עניינו של אבו שחאדה צפוי לרכז את עיקר העניין המשפטי. המאמר שפרסם ביום שאחרי 7 באוקטובר, יתר החומר שהוגש וההסברים שייתן מבית החולים יהיו החומר שעל פיו תידרש הוועדה להחליט אם מתקיימת בעניינו התשתית החריגה הנדרשת לפסילת מועמד.
ההצבעות על רע"ם, בל"ד, המשותפת וכסיף יבהירו גם היכן עומדות המפלגות בסוגיית הפסילות. החלטות הוועדה עשויות להגיע בתוך זמן קצר לבית המשפט העליון, ואילו ההצבעות שיירשמו היום ומחר צפויות לחזור ולעלות בהמשך מערכת הבחירות.
בדברי ההגנה שלו, הוא אומר דבר מדהים: אני מצהיר שאני מתנגד לרצח של חפים מפשע. נעזוב הכל, אני רק שאלה: זאת אומרת שאת החיילים שלנו אתה לא מתנגד שרצחו, את התצפיתניות אתה לא מתנגד שרצחו. כולנו ראינו בסירטון איך רצחו אותם. הוא לא מתנגד שרצחו אותם ואנסו אותם.
התרעות פיקוד העורף