בפנייתה טענה המפלגה כי נתניהו, המתמודד בעצמו בבחירות, אינו מופקד על ניהולן או על הפיקוח על טוהרן, וכי המפכ"ל אינו כפוף לו בעניינים אלה. בישר! מזהירים שהדיון החריג, לדבריהם, עלול לשמש ליצירת מצג שווא של פגיעה בטוהר הבחירות ולערעור אמון הציבור בתוצאותיהן עוד לפני פתיחת הקלפיות. במפלגה מעלים גם חשש להפעלת לחץ פוליטי על גורמי אכיפת החוק.
בתשובה הדגיש נתניהו כי לשיחה המתוכננת "אין כל קשר לסוגיות הנוגעות לטוהר הבחירות", וכי הניסיון לייחס לה מטרה אחרת משולל יסוד. נתניהו מבקש לדחות את העתירה ואת הבקשה לצו ארעי שימנע את קיום השיחה, וטוען כי אחריותו לביטחון המדינה אינה פוסקת בשל היותו מועמד בבחירות או בשל הקרבה למועד ההצבעה.
גם מבחינת ועדת הבחירות המרכזית, עצם כינוס הדיון אינו אירוע חריג. ראש הממשלה רשאי לזמן את המפכ"ל ולקבל ממנו עדכון על היערכות המשטרה לבחירות, והוא אינו נדרש להזמין לפגישה נציג של הוועדה, שאינה כפופה לו. עם זאת, בכל הנוגע לתפקידה של המשטרה בהליך הבחירות, המפכ"ל כפוף להנחיות ועדת הבחירות המרכזית. נתניהו רשאי לקבל מידע על ההיערכות, אך אינו מוסמך להשפיע עליה או להנחות את המשטרה כיצד לפעול במסגרת תפקידה בהבטחת תקינות הבחירות.
ועדת הבחירות המרכזית היא הגוף הממלכתי העצמאי האחראי לניהול הבחירות ולתקינותן. המשטרה מופקדת על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי, וראש הממשלה רשאי לעסוק בהיערכות ביטחונית ומבצעית, אך אינו מחליף את סמכויות ועדת הבחירות. המחלוקת מתמקדת במעורבותו של הדרג המדיני בהיערכות המשטרה לבחירות, כאשר ראש הממשלה והשר הממונה עליה מתמודדים בעצמם.
עדיין לא ברור אם נתניהו ביקש לקבל עדכון מבצעי על אבטחת הקלפיות, מניעת הפרות סדר והתמודדות עם ניסיונות לשבש את ההצבעה, או שבכוונתו לעסוק גם בחשדות לפגיעה בטוהר הבחירות ובאופן הטיפול בהם. לתוכן הדיון תהיה חשיבות בקביעת גבולות מעורבותו של הדרג המדיני.
ברקע העימות עומדת מחלוקת קודמת סביב מעורבותו של בן גביר בהיערכות המשטרה לבחירות. בשבוע שעבר ביקש השר לקיים דיון בנושא עם בכירי המשטרה, אך המפכ"ל לוי נמנע מהשתתפות בו. כעת הוא צפוי להשתתף בדיון שזימן נתניהו. ההבדל בין שתי הישיבות, מבחינת מטרתן והרכבן, טרם הובהר.
הדיון הקודם נקבע ליום חמישי האחרון בלשכת בן גביר. ראש אגף המבצעים וראש חטיבת המבצעים במשטרה היו אמורים להציג לשר עדכון על תוכניות ההיערכות ליום הבחירות. במשרד לביטחון לאומי טענו כי המפכ"ל ביקש להיעדר מהישיבה כבר קודם לכן, וכי מדובר בעדכון מקצועי שהשר זכאי לקבל מתוקף תפקידו. הביקורת על הכינוס התמקדה בחשש מחשיפת פרטי ההיערכות של המשטרה בפני שר המתמודד בעצמו בבחירות.
לוי הוסיף באותו דיון כי הנחה באופן חד-משמעי ששוטרים לא יביעו את עמדותיהם הפוליטיות במסגרת השירות, והזהיר כי מי שיפר את ההנחיה לא יוכל להמשיך לשרת במשטרה. ליבנה הגדיר את שיתוף הפעולה בין המשטרה לוועדת הבחירות כחסר תקדים בהיקפו, ואמר כי הוצגה לוועדה היערכות שיא של המשטרה. הוא הוסיף כי סולברג ואנשי הוועדה נותנים אמון ביכולתה של המשטרה להבטיח את קיומו התקין של יום הבחירות. לאחר דיון ההיערכות שכבר התקיים, לא ברור לשם מה זימן נתניהו את הישיבה הנוספת.
במקביל מתבררת בבג"ץ מחלוקת נוספת הנוגעת לסמכויות המשטרה ביום הבחירות. ביום חמישי עתרו הרשימה המשותפת ומרכז עדאלה בדרישה לאסור על בעלי תפקידים ונציגי מפלגות לשאת נשק בקלפיות. העתירה הוגשה בעקבות הנחיה של המשטרה המתירה לבעלי רישיון לשאת נשק אישי בקלפי, ועל רקע הודעת הליכוד והציונות הדתית כי בכוונתן להציב כ-2,000 משקיפים באזורי הצבעה שבהם ריכוזי אוכלוסייה ערבית, רבים מהם בני ישיבות מהציונות הדתית.
העותרים טוענים כי נוכחות של משקיפים חמושים עלולה להרתיע אזרחים מהצבעה ולהוביל לעימותים. המפלגות שהודיעו על הצבת המשקיפים הציגו את המהלך כאמצעי למניעת זיופים. בג"ץ הורה למשיבים להגיש את תגובתם עד היום בצהריים. העתירה נוגעת לאופן הפעלת סמכויות המשטרה בקלפיות ולחשש שהעלו העותרים מפגיעה בזכות ההצבעה.
מלשכתו של בן גביר נמסר: "זימונו של מפכ"ל המשטרה לסקירה בנושא היערכות המשטרה לבחירות הוא צעד שגרתי ומקובל, כפי שנהגו גם שרים קודמים. חובתו של השר, כפי שהודגש גם בוועדת מירון, לשאול שאלות, ולמנוע פגיעה בחיי אדם, לבחון את ההיערכות ולהצביע על פערים ככל שקיימים. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, ופגישה בין ראש הממשלה, השר לביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה היא דבר שגרתי ולגיטימי לחלוטין. אין בכך כל פסול, נהפוך הוא - מדובר בחלק מהאחריות המוטלת על הדרג המדיני. גדי, נפתלי ויאיר גולן - אתם שחסמתם איילון לא תטיפו לנו על שמירת הדמוקרטיה. אתם האנטי-דמוקרטים והמסיתים הכי גדולים".
התרעות פיקוד העורף