במוקד העתירה עומדת הטענה כי השר בן גביר, המתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, עושה שימוש בסמכויות האכיפה הנתונות לו בתחום התכנון והבנייה, ובפרט בהריסת בתיהם של אזרחים ערבים - ככלי לקידום מסע הבחירות שלו. לטענתם, בשבועות האחרונים שלפני הבחירות התעצמו פעולות האכיפה המבוצעות על-ידי המשטרה עליה מופקד השר, ביישובי החברה הערבית ובכפרים הבלתי מוכרים, מבלי שקיימת דחיפות המצדיקה את נקיטתן דווקא בעת הזו. זאת, כאשר השר נוכח בפעולות ההריסה, ומפרסם סרטוני תעמולה שבהם הוא מתפאר בהן.
בין היתר נטען כי התנהלות זו עולה כדי שימוש אסור בנכסי ציבור לתעמולת בחירות, בניגוד לחוק הבחירות כי היא נגועה בניגוד עניינים ושיקולים פוליטיים זרים ומביאה לאכיפה בלתי שוויונית; כי היא נוגדת את הצורך בריסון ואיפוק הנדרשים בתקופת בחירות; וכי היא פוגעת ביכולתם של אזרחים ערבים שבתיהם נהרסו, לממש את זכותם להצביע בבחירות לכנסת.
עוד טוענים העותרים כי לקראת הבחירות הקרבות הגבירה גם רשות מקרקעי ישראל את השימוש בסמכויותיה לפינוי מקרקעי ציבור ביישובים ערביים, בתיאום עם משטרת ישראל הכפופה לשר. בהקשר זה נטען כי במסגרת מספר הליכי הוצאה לפועל ביקשה רמ"י לקבוע מועדים לפינוי מקרקעין ולהריסת בתי מגורים ביישובים ערביים החל מיום הבחירות, באופן המעלה חשש כי יבוצעו פעולות הריסה נרחבות ביום הבחירות עצמו, תוך פגיעה ביכולתם של אזרחים ערבים לצאת להצביע באותו יום.
המגיבים לעתירה טענו מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. על הסף - מחמת היות העתירה כללית וכוללנית, הכורכת סעדים רבים ושונים ונטולת בסיס עובדתי לתמיכה בנטען בה. ולגופה - שעה שלא קמה כל עילה להתערבות במדיניות רשויות האכיפה. המשיבים הבהירו בראשית תגובתם, כי בהיות יום הבחירות לכנסת יום שבתון, הן רמ"י והן הרשות הארצית לאכיפה לא מתעתדות לבצע פעולות אכיפה כלשהן ביום זה. עוד הובהר כי לא חל כל שינוי במדיניות האכיפה במקרקעין בתקופת בחירות, והאכיפה מבוצעת על פי מדיניות סדורה ובהתאם לסדרי העדיפויות.
עוד כתבה השופטת: "העתירה לוקה גם בהיעדר תשתית עובדתית מספקת לתמיכה בטענה העומדת ביסודה, שלפיה קיימת "תופעה המתעצמת לאחרונה" של שימוש גובר בסמכויות אכיפה בתקופת בחירות ממניעים פוליטיים". וגם דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת שיהוי ואי-מיצוי הליכים כנדרש".
עוד הוסיפה השופטת : "אף לגופם של דברים, יש לדחות את העתירה בהיעדר עילה להתערבות. כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות בקביעת מדיניות אכיפה". לסיום העירה השופטת כי "טענות בדבר פעולה קונקרטית של המשיבים שנעשתה, לשיטת העותרים, שלא כדין - ניתן להעלות בערוצים המתאימים".