כספית העלה את האפשרות כי חוק להגבלת כהונה ימנע מנתניהו להתמודד פעם נוספת, אך מימוש תרחיש כזה יהיה תלוי בנוסח החוק, בתחולתו על כהונות קודמות ובהתגברות על המכשולים המשפטיים והפוליטיים הכרוכים במהלך. בהקשר זה הזכיר כספית את הדברים שאמר נתניהו עצמו בריאיון לדן שילון ב-1997, כאשר תמך בהגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות. "מה שאתה לא יכול לעשות בקדנציה הראשונה, תעשה בקדנציה השנייה. ומה שלא תעשה בקדנציה השנייה, כבר לא תעשה", אמר אז נתניהו.
המודל שנתניהו עצמו הציע ב-2021
67 מנדטים מחוץ לגוש נתניהו, אבל אין הסכמות
לפי הניתוח שהציג האוזר טוב, בחירות ישירות עשויות להציע דרך אחרת להכרעת שאלת זהות ראש הממשלה, מבלי לחייב את גוש השינוי להגיע מראש להסכמה קואליציונית עם המפלגות הערביות. עם זאת, גם בחירה ישירה אינה מבטיחה למועמד הנבחר רוב פרלמנטרי שיאפשר לו להקים ולנהל ממשלה יציבה.
התקדים ההיסטורי והקשיים המשפטיים
לכן, חידוש הבחירה הישירה ידרוש שינוי חקיקה משמעותי, ולא ניתן לקיימו במסגרת החוק הקיים. גם השאלה אם ראש ממשלה שנבחר ישירות יוכל להקים ממשלה ללא תמיכה פרלמנטרית מספקת תלויה בהסדר שייקבע בחוק החדש. נוסף על כך, האפשרות להגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות או לשמונה שנים היא מהלך חקיקתי נפרד. החלת מגבלה כזאת על כהונות עבר, באופן שימנע מנתניהו להתמודד, צפויה לעורר שאלות משפטיות וחוקתיות הנוגעות בין היתר לזכות להיבחר ולשינוי כללי ההתמודדות.
בשלב זה מדובר באפשרויות שמועלות במסגרת הדיון הפוליטי, ולא במהלך חקיקה מגובש שהוסכם בין ראשי המפלגות. כך, בזמן שנתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר וגוש השינוי מתקשה להציג קואליציה מוסכמת, האפשרות לשנות את שיטת הבחירות חוזרת לשולחן. השאלה היא אם המפלגות יצליחו להגיע להסכמות על שינוי כללי המשחק, או שגם המהלך הזה ייתקל באותן מחלוקות שמונעות מהן להקים ממשלה.
התרעות פיקוד העורף