מאוחר יותר הערב התייחס איזנקוט לתוצאות הבחירות ולמהלכים הצפויים בהמשך. בהודעה שפרסמה המפלגה נכתב: "בכוונתי לפעול למימוש הרוב הפרלמנטרי המובהק באופן מיידי. לפעול להקמת ועדת חקירה ממלכתית, קידום חובת שירות לכל ופעולה מיידית להגדלה וחיזוק היקף המשרתים בצה"ל, תגמול והוקרה ראויה למשרתים, ביטול חוקי ההפיכה המשטרית ועוד. אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם: במדינת ישראל הכנסת היא שנותנת את אמונה בממשלה, ולא להפך".
בהמשך הציב איזנקוט ארבעה תנאים לכניסה לממשלה בראשותו: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; מחויבות לערכי מגילת העצמאות; חובת שירות לכלל אזרחי ישראל והכרה בחמאס כארגון טרור. איזנקוט לא שלל אף מפלגה באופן מפורש וכתב: "על בסיס עקרונות אלו, בכוונתי להקים ממשלה ציונית וממלכתית, רחבה ככל האפשר. כל חבר כנסת שמוכן לחתום על עקרונות אלו, הוא שותף אפשרי בדרך לכינון ממשלה חדשה וטובה לישראל. דלת הממשלה שנקים תהייה פתוחה לכל נבחר ציבור שמקבל את עקרונות אלו ונכון להתעלות לגודל השעה".
המהלך נועד להעניק למחנה המתנגד לנתניהו שליטה בסדר היום הפרלמנטרי ואת היכולת להשפיע על הצבעות, חוקים וכן על מינוי ראשי הוועדות וחברי הוועדות, גם אם נתניהו ימשיך לכהן בראש ממשלת מעבר. בחירת יו"ר הכנסת היא מהמהלכים הראשונים בכנסת החדשה, וההצבעה עליה גלויה. לצורך החלפת אוחנה יידרש גוש השינוי לגבש רוב סביב מועמד מוסכם, והוא עשוי להסתמך לשם כך גם על הצבעות חברי הכנסת של המפלגות הערביות. המהלך אינו מחייב הסכמה מוקדמת על הרכב הממשלה הבאה.
התרעות פיקוד העורף