במוצאי שבת פרסם איזנקוט הודעה נרחבת שבה הציג את עקרונותיו לקראת המגעים להרכבת הממשלה. לדבריו, תוצאות הבחירות משקפות רוב של יותר מחצי מיליון קולות נגד הממשלה היוצאת ובעד שינוי. איזנקוט התחייב לפעול להקמת ממשלה רחבה ככל האפשר, אך הדגיש כי לא יוותר על ארבעה עקרונות: הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית; מחויבות לערכי מגילת העצמאות; חובת שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכלל האזרחים; והכרה בחמאס כארגון טרור ובצורך להשמיד את כוחו הצבאי והשלטוני ברצועת עזה.
איזנקוט גם אותת כי בכוונתו להתחיל לפעול בכנסת עוד לפני הקמת הממשלה. הוא הודיע שיפעל "למימוש הרוב הפרלמנטרי המובהק באופן מיידי", ובין היתר לקידום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, חובת שירות לכל, חיזוק מערך המשרתים וביטול חוקי ההפיכה המשטרית. "אל תתנו לאף אחד להטעות אתכם: במדינת ישראל הכנסת היא שנותנת את אמונה בממשלה, ולא להפך", הדגיש. מדבריו משתמעת אפשרות שינסה לגבש רוב להעברת חוקים עוד לפני הקמת הממשלה הבאה. לשם כך עשוי להידרש גם מהלך להחלפת יו"ר הכנסת, שיאפשר לגוש השינוי להשפיע על סדר היום הפרלמנטרי ולקדם את יוזמותיו. איזנקוט לא הודיע במפורש על כוונה להחליף את היו"ר, אך בגוש השינוי כבר מתקיימים מגעים בעניין.
41 מנדטים, וטו אחד
בגוש השינוי מנסים להגיע להבנות על החלפת יו"ר הכנסת, אך מתקשים להסכים על זהות המועמד. אחד החששות שעלו במגעים הוא שהתפקיד יימסר לנציג מפלגה שעשויה בהמשך לחבור לנתניהו. אמש הכחיש ליברמן בתקיפות פרסומים שלפיהם הוא עצמו דורש את התפקיד. "אין לי שום רצון ושום כוונה להיות יו"ר הכנסת", כתב ברשת X. ההכחשה אינה מלמדת שישראל ביתנו ויתרה על מעורבות בבחירת היו"ר.
ליברמן הבהיר שלא יישב בממשלה עם החרדים ולא יתמוך בממשלה שתישען על רע"ם או הרשימה המשותפת, גם מבחוץ. עמדתו מקשה על הקמת ממשלה חלופית בתמיכת הסיעות הערביות. מנסור עבאס, מצדו, הותיר פתח לשיתוף פעולה עם איזנקוט, אף שהעריך כי סיכוייו נמוכים. בגוש השינוי יצטרכו לבדוק אם אפשר להגיע להסדר של תמיכה או הימנעות בהצבעת האמון, גם בלי שכל המפלגות יהיו שותפות בקואליציה.
ארבעת העקרונות שהציג איזנקוט עלולים להקשות עליו להגיע להסכמות עם השותפים האפשריים. הדרישה לחובת שירות לכלל האזרחים נוגעת ישירות למחלוקת עם המפלגות החרדיות, בעוד ההכרה בישראל כמדינה יהודית והעמדה ביחס לחמאס עשויות לעורר התנגדות בקרב הסיעות הערביות. איזנקוט אמנם אינו פוסל מראש סיעה שתסכים לקבל את עקרונותיו, אך במגעים יצטרכו הצדדים להכריע אם הם מוכנים להתחייב גם להצבעות משותפות בכנסת.
על שני המגרשים
לפי גורמים ביהדות התורה, האפשרות לשוחח עם איזנקוט נבחנת גם על רקע העובדה שנתניהו לא הצליח לספק למפלגות החרדיות את ההסדר שביקשו בנושא הגיוס. מבחינתם, יהיה צורך להשתכנע שאיזנקוט מסוגל לקיים את התחייבויותיו ולא להסתפק בהבטחות. איזנקוט התחייב לחובת שירות לכל, בעוד החרדים דורשים הסדר שיבטיח את המשך לימודיהם של תלמידי הישיבות. לנוכח הפער הזה, הנכונות לקיים שיחות אינה מעידה עדיין על אפשרות ממשית להגיע להסכמה.
גם הימנעות של יהדות התורה עשויה להיות בעלת משמעות. אם שבעת חברי הכנסת שלה לא יתנגדו לממשלת מיעוט, ובמקביל יימצא רוב תומך מקרב מפלגות השינוי והסיעות הערביות, ייתכן מסלול להשבעת ממשלה ללא צירוף החרדים לקואליציה. מתווה כזה מחייב הסכמות בין מפלגות שעמדותיהן סותרות, ובראשן ישראל ביתנו. נכון לעכשיו אין הסכמה מחייבת למהלך.
הקושי של שני המחנות לפרוץ את גבולותיהם ניכר גם בהשוואה לבחירות הקודמות. ישראל עברה בשנים האחרונות את מגפת הקורונה, מתקפת 7 באוקטובר והמלחמות, ואת המאבקים סביב מערכת המשפט והגיוס. למרות כל אלה, החלוקה הפוליטית נותרה יציבה במידה רבה. בהשוואה לבחירות 2022, השינויים הבולטים ביותר היו העלייה בשיעור ההצבעה למפלגות הערביות והיחלשות ש"ס. התמיכה בליכוד ובמפלגות המרכז והשמאל השתנתה בשיעורים מתונים יחסית. גם האירועים הדרמטיים של השנים האחרונות לא הביאו למעבר נרחב של מצביעים בין המחנות.
הנתונים האלה מטילים ספק גם ביכולתם של סבבי בחירות נוספים לחלץ את המערכת הפוליטית מן המבוי הסתום. קשה להסיק מתוצאות הבחירות שהציבור ביקש ממשלת אחדות. מצביעי שני המחנות ביקשו לקדם הנהגות וסדרי יום מנוגדים, אך אף אחד מהם לא השיג רוב שיאפשר לו לממש את יעדיו לבדו. ראשי המפלגות יידרשו כעת להחליט אם להרחיב את השותפויות אל קבוצות פוליטיות שעד כה נחשבו מחוץ למחנה, או להגיע להסכמות עם יריבים מן המחנה האחר. איזנקוט משאיר לעצמו מרחב תמרון בשתי האפשרויות, בעוד נתניהו מנסה לשמור על נאמנות שותפיו ולגייס תמיכה נוספת.
מוצא אחרון
על המגעים מרחפת גם פרשת החשדות להתערבות זרה בבחירות. במסגרת הפרשה הועלו טענות על פגיעה בטוהר הבחירות והתעוררו שאלות באשר למידע המודיעיני שעליו התבססו הטענות, לאופן העברתו ולהדלפתו. בשלב זה אין במידע שהוצג בסיס לקבוע שתוצאות הבחירות זויפו או הוטו. המחלוקת כבר נכנסה למאבק הפוליטי, בעיקר סביב הלגיטימיות של שיתוף פעולה עם הסיעות הערביות.
בהודעתו אמש התייחס איזנקוט גם לניסיונות לערער על תוצאות הבחירות. הוא הדגיש כי ההכרעה על הרכב הממשלה הבאה נתונה לאזרחי ישראל בלבד, "ללא מעורבות ומניפולציה", וקרא להימנע מבחירות נוספות.
איזנקוט התייחס בהודעתו גם למצב הביטחוני בתקופת המעבר. לדבריו, מטרות המלחמה טרם הושגו, ועד להקמת הממשלה יעניק גיבוי למהלכים צבאיים רק במקרה של איומים ישירים ומיידיים שאינם יכולים להמתין להשבעת הממשלה הבאה. להצהרה הזאת עשויה להיות משמעות אם המשא ומתן הקואליציוני יימשך שבועות, ונתניהו ימשיך בינתיים לכהן כראש הממשלה.
לקראת פתיחת ההתייעצויות יידרשו ראשי המפלגות להכריע על מי ימליצו לנשיא. גם לאחר מכן, הדרך להשבעת ממשלה עשויה להיות ארוכה. איזנקוט יצטרך למצוא דרך לחבר בין מפלגות שאינן מסכימות על השותפים האפשריים, ונתניהו ינסה לשמור על מחנהו ולגייס תמיכה נוספת. גם אם איזנקוט יקבל את המנדט להרכבת הממשלה, הוא עדיין יידרש למצוא נוסחה שתאפשר לו להתגבר על התנגדותו של ליברמן להישענות על הסיעות הערביות ועל הפערים מול החרדים. בינתיים, לאיש משני המחנות אין מסלול מוסכם להקמת ממשלה.
התרעות פיקוד העורף