המתווה הזה עדיין רחוק מהבשלה, שלא לדבר על הסכמות מחייבות. אבל הוא מלמד משהו על הלך הרוח בסביבת איזנקוט: בוחנים כל תרחיש, מחשבים כל רוב אפשרי ומחפשים כל דרך שעשויה להוביל ללשכת ראש הממשלה, גם אם היא עוקפת את ליברמן ואת שבעת המנדטים שלו. השאלה היא מי יהיה מוכן ללכת בדרך הזאת.
הפיתוי של הליכוד
בליכוד, בינתיים, יש מי שעדיין מפנטזים שליברמן ישנה את דעתו. מבחינה אידיאולוגית, ישראל ביתנו קרובה לליכוד בשורה של נושאים יותר מאשר לחלק משותפיה האפשריים בגוש השינוי. אלא שבפוליטיקה, קרבה אידיאולוגית אינה מתקנת בהכרח יחסים שהתקלקלו. בחוגים בליכוד שוב מדברים על האפשרות הישנה לשכנע את איווט לחזור ולחבור לנתניהו. יש גם מי שמציעים להעלות את המחיר: רוטציה בראשות הממשלה.
ככל הידוע, הצעה רשמית כזאת לא הועברה לליברמן. בינתיים מדובר ברעיון שמסתובב בחוגים פוליטיים בליכוד. ליברמן, אגב, כבר פסל את הרעיון בקולו ובפומבי. אבל בליכוד, במצב הנוכחי, מתברר שגם סירוב מפורש אינו סיבה להפסיק לפנטז. לרוטציה הזאת יש בעיה ידועה, והיא אינה גובה המחיר. ליברמן ונתניהו נושאים עמם שנים של חשדנות ומשקעים. האמון של ליברמן בנתניהו כשותף להסכם פוליטי נמוך במיוחד, עד אפסי.
גם התקדים של בני גנץ אינו מעודד. גנץ כבר חתם עם נתניהו על הסכם רוטציה, נכנס לממשלה, ובסופו של דבר לא הגיע תורו. מדוע שליברמן יאמין שהפעם הסיפור יסתיים אחרת? גם אם יקבל הצעה נדיבה במיוחד, הוא יצטרך לקבל תשובה לשאלה הזאת. בחוגים בליכוד כבר מעלים רעיונות לערבויות. הנשיא יצחק הרצוג, ואולי אפילו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ייתנו גיבוי להסכם ויערבו לקיומו. יש גם מי שמגלגלים אפשרות שנתניהו יעבור בהמשך לתפקיד נשיא המדינה, וכך יהיה לו אינטרס לקיים את הרוטציה.
כל אלה, נכון לעכשיו, בגדר ספקולציות בלבד. ליברמן יכול בינתיים להרשות לעצמו להמתין עם ההכרעה על הממשלה. המאבק על יו"ר הכנסת מגיע קודם, ושם הוא יכול לדרוש תמורה מיידית. בגוש השינוי יצטרכו להחליט אם כדי להחליף את אמיר אוחנה הם מוכנים למסור את כיסא יו"ר הכנסת לעודד פורר. בליכוד, לעומת זאת, יש מי שחושבים שאפשר לפתות את ליברמן בהצעה גדולה הרבה יותר. אלא שגם שם יצטרכו להתמודד עם אותה בעיה ישנה: ליברמן צריך להאמין למי שמציע לו את העסקה.
התרעות פיקוד העורף