האפשרות השנייה היא הקמת ממשלה ללא המפלגות הערביות, אך בהשתתפות ישראל ביתנו, יהדות התורה וש"ס. מסלול זה עשוי לפתוח פתח לממשלה בעלת הרכב פוליטי שונה, אך הצלחתו תלויה בראש ובראשונה בהסכמת המפלגות החרדיות ובמחיר שיידרש לשלם כדי לצרפן.
המתח בש"ס: בין דרעי להנהגה הרבנית
אחת השאלות המרכזיות נוגעת לעמדתה של ש"ס. על פי ההערכה, דרעי מבין את עוצמת התמיכה בנתניהו בקרב מצביעי המפלגה ואת המחיר הציבורי שעלול להיות כרוך בהצטרפות לממשלה בראשות איזנקוט. אלא שבהנהגה הרבנית עשויה להתקיים הסתכלות שונה.
מבחינת אותם גורמים, אם ממשלה בראשות איזנקוט תהיה מוכנה להעניק פתרונות לסוגיית הגיוס, לתקציבי הישיבות ולצרכים נוספים של הציבור החרדי, ייתכן שתישקל גם האפשרות לשיתוף פעולה עמה. מכאן עולה השאלה שעשויה להכריע את עמדת ש"ס: מי יהיה בעל ההשפעה הגדולה יותר על ההחלטה – אריה דרעי, המודע למחיר הפוליטי של התרחקות מנתניהו, או ההנהגה הרבנית, שעשויה להעדיף הסדר שיבטיח את האינטרסים של עולם התורה?
בניגוד ליהדות התורה, שבה האפשרות להידברות עם גוש השינוי נתפסת כפתוחה יותר, ש"ס נותרת בשלב זה סימן שאלה משמעותי. ההכרעה בה עשויה לקבוע אם איזנקוט יוכל להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות.
המחיר האפשרי: חוק גיוס מרוכך במיוחד
במרכז המשא ומתן האפשרי צפויה לעמוד סוגיית גיוס תלמידי הישיבות. לפי ההערכות שהוצגו, אם המפלגות החרדיות יידרשו לתמוך באופן פעיל בחוק גיוס חדש, הן יתקשו להצביע בעד חוק שיכלול סנקציות משמעותיות או יעדים מחייבים ונוקשים. לפיכך, ההערכה היא כי כדי להשיג את תמיכתן, יהיה צורך להציע חוק גיוס מרוכך במיוחד, שיענה לדרישות ההנהגה הרבנית.
לדברי גורם פוליטי המעורה בפרטים, חוק בעל מנגנוני אכיפה משמעותיים, אפילו אם יהיו מתונים ביחס להצעות קודמות, עלול להיתקל בהתנגדות מצד הסיעות החרדיות. מנגד, הסדר שיציב יעדי גיוס נמוכים יותר ויתבסס על הסכמות עם ההנהגה הרבנית עשוי לזכות בתמיכתן. בהקשר זה הוזכרה הצעת חוק מתקופת ממשלת השינוי הקודמת, שלפי הדברים כללה יעד גיוס של כ-1,500 חרדים, כדוגמה לסוג ההסדר שהמפלגות החרדיות עשויות להיות מוכנות לשקול.
אלא שגם להסדר כזה יהיה מחיר פוליטי. מבחינת גוש השינוי, תמיכה בחוק גיוס מקל במיוחד עלולה לעמוד בסתירה לעמדות שהציגו חלק מהמפלגות במהלך מערכת הבחירות.
גם אם החרדים יסכימו: ליברמן עשוי לדרוש רוטציה
הסכמה של המפלגות החרדיות להצטרף לממשלה לא בהכרח תביא לסיום המשא ומתן. אם איזנקוט יצליח לגבש קואליציה עם יהדות התורה וש"ס, ללא המפלגות הערביות, הוא יידרש להגיע להסכמות גם עם ליברמן. לפי ההערכה שהוצגה, יו"ר ישראל ביתנו לא בהכרח יסתפק בתפקיד שר בכיר בממשלה כזאת, ועשוי לדרוש רוטציה בראשות הממשלה עם איזנקוט.
הדרישה האפשרית עשויה להיות מוצגת כמחיר פוליטי על הסכמתו להצטרף לקואליציה עם המפלגות החרדיות, לאחר שנים שבהן התנגד לשיתוף פעולה עמן בסוגיית הגיוס. "לדעתי ליברמן ידרוש רוטציה בכל מקרה", אמר הגורם. "אם הוא הולך למהלך של ממשלה עם החרדים, בלי הערבים, הוא ידרוש רוטציה מאיזנקוט כפיצוי על ההסדר עם החרדים".
בסופו של דבר, נראה כי שתי האפשרויות העומדות בפני איזנקוט תלויות במידה רבה בהחלטות שיתקבלו במפלגות החרדיות. יהדות התורה עשויה להוות בסיס לשני המסלולים, אך ש"ס היא שעשויה להכריע אם ניתן יהיה להקים ממשלה ללא המפלגות הערביות ובשיתוף ליברמן.
במוקד ההחלטה עומדת הדילמה שבין המשך השותפות הפוליטית עם נתניהו לבין האפשרות להגיע להסדרים מרחיקי לכת עם ממשלה אחרת, בעיקר בנושא הגיוס ותקציבי עולם התורה. אם ההנהגה הרבנית תעדיף את האפשרות השנייה, עשויה להיפתח בפני איזנקוט דרך נוספת להקמת ממשלה. אם דרעי יצליח לשמר את מחויבותה של ש"ס לנתניהו, האפשרויות העומדות בפני יו"ר ישר! יצטמצמו משמעותית.
התרעות פיקוד העורף