כזכור, ביהדות התורה הבהירו כי אם יגיעו לשלב של משא ומתן קואליציוני עם הליכוד, הם ידרשו שחוק הגיוס יאושר סופית בכנסת כתנאי לעצם פתיחת המגעים, ולא רק כתנאי להצטרפות לממשלה. אלא שכשמדובר באיזנקוט, במפלגה נמנעים לפי שעה מלהבהיר אם יציבו את אותה דרישה.
מבחינת יהדות התורה, מדובר בסיכון פוליטי לא מבוטל. אם תסכים להצטרף לממשלת איזנקוט לפני שחוק הגיוס יעבור בשלוש קריאות, ובהמשך החקיקה תיתקע בשל מחלוקות בתוך הקואליציה או קשיים משפטיים, היא עלולה לגלות שכבר ויתרה על קלף המיקוח המרכזי שלה.
גם פרישה מהקואליציה לא בהכרח תביא לנפילת הממשלה. לאחר ההישג של 19 מנדטים בבחירות, למפלגות הערביות עשוי להיות אינטרס להימנע מסבב בחירות נוסף. בתנאים פוליטיים מסוימים הן עשויות להעניק לממשלת איזנקוט רשת ביטחון פרלמנטרית שתאפשר לה להמשיך לכהן גם ללא יהדות התורה.
במצב כזה, המפלגות החרדיות עלולות למצוא את עצמן מחוץ לממשלה, ללא חוק הגיוס שביקשו לקדם, ועם יכולת מוגבלת להשפיע על המשך כהונתה. מנגד, התעקשות על אישור החוק בשלוש קריאות לפני פתיחת המשא ומתן עלולה להקשות על הניסיון להקים ממשלה בראשות איזנקוט, ולצמצם את האפשרויות העומדות בפני שני הצדדים.
כך, בעוד יהדות התורה שומרת על עמימות בנוגע למגעים עם איזנקוט, שאלת העיתוי של חקיקת חוק הגיוס עשויה להפוך לאחד המוקשים המרכזיים בדרך להסכמות. אם החרדים אכן מתכוונים לפתוח במשא ומתן עם ישר!, נותר לראות אם יתעקשו גם הפעם לקבל את התמורה מראש – או שיסכימו להעניק את תמיכתם תחילה, ולהסתפק בהבטחה שהחוק יאושר בהמשך. השאלה היא אם יהדות התורה תדרוש את התשלום במזומן, או תסכים הפעם לקבל אותו באשראי.