"בכל הקלפיות של מכון מדגם היו תחזיות מדויקות למפלגת העבודה, לימין החדש, לש"ס וליהדות התורה", משחזרת צמח. "ורק בליכוד הייתה הצבעת חסר עצומה ובכחול לבן הצבעת יתר עצומה. זה היה נורא. מצביעי הליכוד פשוט שיקרו לנו ושמו פתק כחול לבן בקלפיות המדגם". בעקבות הנתונים השגויים, הזדרז בני גנץ לצאת אל הציבור עם נאום ניצחון מוקדם מדי, ומינה צמח, שנפגעה עד עמקי נשמתה, הודיעה על פרישה מסקרי בחירות.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה גם אם מינה צמח כבר לא באולפנים, שכן ממשיכי דרכה, בדגש על מנו גבע, עברו את אותו יום כיפורים מביך בליל הבחירות הנוכחי. נראה שגם הם, כמוה בעבר, "נפלו חזק". "הפעם כנראה רימו את כל הערוצים, לא רק את ערוץ 12 ואת מנו גבע", היא אומרת בצער.
עד 2019, ליל הבחירות האמיתי החל ברגע שבו מינה צמח, האישה והסמל, הביטה אל המצלמות, יישרה את החולצה, רשרשה בניירות והגישה שמות ומספרים מאחורי הסטטיסטיקה של המדינה. עשרות שנים היא הייתה הנביאה והקדימון בדרך להכרעה הפוליטית. פוליטיקאים התחלפו, מדגמים השתנו, אבל היא הייתה שם תמיד על המסך, משאירה אבק למתחרים. ניתוח הנתונים שלה היה עמוק ומעניין יותר, אולי משום ששילבה לאורך השנים בין סטטיסטיקה לפסיכולוגיה חברתית.
הקמת מכון המחקר והסקרים "דחף" הפכה אותה למותג בלעדי ולסוקרת הלאומית. לקראת הכנסת התשיעית ב־1988 היא החלה להגיש סקרים ומדגמי בחירות בערוץ הראשון ובהמשך בערוץ 2, לרוב לצד מנו גבע, והציגה לצד המספרים גם פרספקטיבה של מרחק וזמן. בבחירות הדרמטיות ביותר שהתקיימו בשבוע שעבר, היא ראתה את התרסקות הסקרים והמדגם בפעם השנייה מהכורסה בבית.
יש לשער שההחלטה לפרוש ממדגמי הבחירות הייתה גם היא, איך נאמר, כתוצאה מסקר מתמשך על הפגיעה במעמד ואיכות העבודה של הסוקרים הפוליטיים. שכן גם הפעם היו פערים משמעותיים בסקרים ובמדגמים מול תוצאות האמת. בערוצים 11, 12 ו־13 חזו לגוש הימין 50 מנדטים בלבד, ולגוש השינוי 53 מנדטים. הפער נותר, רק בהיפוך מגמה, גם בערוץ 14, שחזה 60 מנדטים לגוש הימין ו־43 מנדטים לגוש השינוי, ואילו ערוץ i24 הבטיח 55 מנדטים לגוש נתניהו ו־49 מנדטים לגוש השינוי.
חשוב להבין: כשמינה צמח מדברת על פערי סקרים ביום הבחירות היא מפרידה בין בחירת מדגם הקלפיות לבין שחזור ההצבעה במדגם. "כדי שניתן יהיה להציג תחזית כבר בשעה עשר בערב, יש לבחור מבין כל אלפי הקלפיות במדינה מספר קטן של קלפיות, כ־70 לערך, שהתוצאות שלהן ייתנו בדיוק את התוצאות של הקלפיות במדינה כולה".
היא מבארת כי "העבודה העיקרית של הסוקר היא איתור אותן 70 הקלפיות שהתוצאות בהן חוזות את תוצאות הבחירות בכל המדינה. ביום הבחירות מציבים בהן קלפי תאומה של מכון המחקר. וכאשר מצביע יוצא מאחת הקלפיות האמיתיות הוא מתבקש לשחזר את ההצבעה שלו בקלפי התאומה. אם גם בחירת מדגם הקלפיות הייתה נכונה וגם שחזור ההצבעה היה נכון, היה אפשר לחזות את תוצאות הבחירות כבר בעשר בערב. אבל בליל הבחירות התברר שאומנם בחירת הקלפיות הייתה נכונה אבל שחזור ההצבעה לא היה נכון כי חלק מהמצביעים שיקרו ובקלפי המדגם דיווחו על מפלגה אחרת מזו שהצביעו לה בקלפי האמת".
זה היה אפקטיבי מאוד, כי זה מנע זליגת קולות מהליכוד ושמר על כוחה. גם המשפט 'הערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות' של נתניהו השפיע על תוצאות הבחירות. אני חושבת שאולי אנחנו לא מטפלים נכון בקולות הצפים, כי כל שינוי קטן משפיע, וכש־2 מנדטים מהקולות הצפים עוברים צד, זה הופך לשינוי של 4 מנדטים".
היו לזה שתי סיבות" היא מסבירה, "האחת, תשדירי הבחירות שהיו אז מדורת השבט, כשהתשדיר האחרון של מפלגת העבודה היה סוג של מסיבת ניצחון למפלגה, עם שירי ארץ ישראל היפה, ולעומתם, התשדיר של הליכוד היה: אתם רוצים להעניש אותנו, מובן, אבל אתם רואים את הסקרים, אנחנו הולכים להפסיד ובגדול, וזה לא מה שאתם רוצים. כי אם תענישו את הליכוד, המפלגה עלולה לספוג מכה ניצחת".
"זה מה שהשפיע על האנשים שבאו ביום האחרון והצביעו ליכוד" אומרת צמח. "אני יודעת את זה כי ראיינתי אותם אחרי הבחירות. אישה אחת אמרה לי 'באמת רציתי לשים פתק של העבודה, אבל ברגע האמת היד רעדה לי'. ואישה אחרת אמרה 'עצמתי את העיניים ואמרתי, נראה לאן היד שלי תלך, והפתעה הפתעה, היד חזרה לפתק של הליכוד'. בסקרים בתחומים אחרים, שבהם אני עוסקת היום, מי שאומר 'לא יודע' אני רושמת שהוא אכן לא יודע, אבל בסקרי בחירות את צריכה לפצח את הקולות הצפים, את מי שבעצמו לא החליט. את צריכה להחליט בשבילו, וזה מאתגר. בסקרי בחירות הקול הצף הוא קריטי לתוצאה הסופית. אז הפעם החליטו מה שהחליטו לגבי הקולות הצפים וכנראה הפיצוח לא היה נכון".
"אני הייתי נגד" היא נזכרת, "אני דגלתי באסכולה השנייה, שמנסה לפענח את הבחירה הסופית של הקולות הצפים לא רק בגלל שביקשתי לדייק את המספרים, אלא כי הבנתי שכשאנשים קוראים את הסקרים, הם לא מסתכלים יותר מדי על הקולות הצפים, גם אם הנתון הזה מציג אחוז גבוה מהם. אנשים רואים בעיקר את התוצאות של המפלגות השונות ומחליטים לפי תמונת הגושים ואחוז החסימה. וזה לא נכון, כי לקולות הצפים יש משקל וגם כיוון, וצריך לפצח אותו".
"מה יוצא לאנשים מזה" היא שואלת, "הרי זה רק מדגם, זה לא משפיע על הבחירות. הלא אם הם לא היו משקרים, תוצאות האמת היו ידועות כבר בעשר בלילה, ולא רק אחרי חצות, כשהגיעו תוצאות האמת מהקלפיות".
היא בת 90, חדה, חיונית ובועטת. מדי יום היא מתייצבת לעבודה על סקרים ומדגמים במשרדה בחברת מדגם, משם היא חולשת על העסקים מהקומה ה־25 במגדל משרדים מהודר במרכז הארץ.
המרחק שפתחה מחזית הסקרים מעניק לה כיום פריבילגיה נדירה: היכולת להתבונן בשיגעון הפוליטי בעיניים מפוכחות. בעולם שהפך מהיר, אגרסיבי ומלא ברעשי רקע של הרשתות החברתיות, צמח מייצגת את האסכולה הישנה והטובה, זו שמאמינה בעבודה קשה ובלי קיצורי דרך. עצוב שניטל עליה לגלות ממרומי גילה, כשצפתה בסוקרים שהזיעו מול המסכים בליל הבחירות, שהחברה הישראלית הפכה לכל כך מורכבת, מתחכמת ושבטית, ששום אלגוריתם כבר לא יכול ללכוד אותה במדויק.
"יכול להיות שגם קמפיין ההפחדה של ביבי עזר" היא אומרת. "הוא יצא נגדם כדי לנער את הציבור שלו ולבסוף קיבל אותם בהמוניהם. בכלל, האמירות של נתניהו פעלו גם נגדו. מישהי אמרה לי שהיא מתלבטת אם להצביע הפעם לנתניהו. בבוקר שאחרי האמירה שלו על הקריפטו היא התקשרה אליי ואמרה, החלטתי שאני לא מצביעה לו, הבנאדם לא כשיר. ואני צחקתי. הלא יום אחד הוא אמר לנו שהיינו קרובים לחיסול הגרעין ויומיים לפני הבחירות הוא פרסם סרטון של פצצת אטום נופלת על ת"א. אמרתי לה, זה לא רציני".
"אמרתי לו שאני לא יכולה לתת לו בלעדיות כי אני עובדת עם כל המפלגות" היא מספרת. "הכרתי לו חברה שעסקה בתחום. היא הייתה שמאלנית, אבל ביבי כל כך התרשם שאמר לי, אני מוכן לעבוד עם החברה השמאלנית שלך. אבל גם היא לא הייתה מוכנה לתת לו בלעדיות".
גבע מוסיפה "באזורים שבהם יש קושי כלכלי ובערים שסבלו יותר מכולם מהמלחמה והשלכותיה, התשובה הייתה רוב לליכוד. זה כנראה ישב לא רק על משהו רגשי ועל נאמנות אלא על הזדהות עם אחד הצדדים במתח בין שני הגושים, הליברלים והשמרנים. היו מי שטרחו ללבות את המתח הזה והוא התבטא בקלפי".
"הוא לא רק שאל את האנשים למי אתם מתכוונים להצביע" היא אומרת, "אלא גם למי הצבעתם בבחירות הקודמות. וכך הוא שם לב, למרות שלא התכוון, שיש ייצוג חסר של מחל וקבוצות נוספות שפחדו להגיד בקול שהצביעו למחל בגלל הפנקס האדום ועוד הטבות שקיבלו ממקום אחר. למזלי, שני סוציולוגים הביאו את הנתונים האלה לתשומת ליבי וכך הבנתי שאם אני רוצה מדגם מייצג, הוא צריך לכלול לא רק את הגיל והמגדר אלא גם את דפוס ההצבעה הקודם".
"אז לא בניתי על זה, אבל לפחות שקללתי את הנתון הזה" מספרת גבע. "זה היה נראה לי אלמנטרי. וככה הגעתי לתוצאות המהפך, ושבועיים אחר כך עשיתי מדגם חדש, והפחד להודות למי הצביעו בפעם הקודמת נעלם, כי הליכוד עלה לשלטון וגם הפעם המדגם היה מדויק".
ב־2013, כשמכון דחף לסקרי דעת קהל נסגר, עברה למכון מדגם לסקרי דעת קהל שהוקם על ידי מנו גבע והפכה למנהלת המדעית שלו. היא עבדה עם כל הקשת הפוליטית, ממרצ ועד זהות יהודית, והקפידה על ניטרליות. "המחמאה הכי גדולה בעיניי", העידה על עצמה בעבר, "שהימין אומר שאני שמאלנית והשמאל אומר שאני ימנית".
"למרבה המזל" היא אומרת, "כל משרות המורות והגננות התמלאו, אז הן יוצאות לדברים אחרים כמו ראיית חשבון. אבל בפועל, הן לא רוצות להיות גשר, והחברה החילונית ממש לא קורצת להן. יש אצלן מה שמכונה 'שליטה מיטיבה'. לגברים אומנם יש מעמד ושליטה, אבל מצד שני הם מעריצים את האישה ומרוממים אותה. שרים לה 'אשת חיל', מפקידים בידיה את הדבר החשוב ביותר בחברה החרדית - גידול וחינוך הילדים. זה מאוד עובד עליה. כששאלנו אותן 'במה אתן מאושרות', הן ציינו הרבה מאוד דברים, אבל כששאלנו מה מפריע לכן, הן כמעט לא יכלו למצוא משהו".
"ומה שהכי הפתיע" מספרת גבע, "שהן מאוד מתנגדות לקמפיין 'לא נבחרות לא בוחרות'. רק 10% מהן אמרו שהן תומכות בנשים חרדיות בכנסת. הדבר היחיד שהן מוכנות לשמוע עליו זה לימודי ליבה, וגם זה לא בהמוניהן. גם תוצאות סקר אחר על קבלת סמכות בחברה החרדית הדהימו אותי. גילינו שאפילו בעניינים רפואיים הם ישמעו לרב יותר מאשר לרופא. רק בדבר אחד הרגשנו שיש שינוי: בחיסונים לילדים. גם אם הרבנים לא תומכים בזה, הן דואגות לחסן את הילדים".
"בסך הכל" היא מספרת, "היא הייתה מאושפזת שמונה ימים כי לא הייתה מסוגלת לבלוע אוכל. עד היום אני לא שוכחת שהיא ביקשה ממני פרוסת לחם בחמאה, אבל הרופאה אמרה לי שאסור, כי זה יגרום לה לנזק. אז לא נתתי ועד היום אני מתייסרת על זה. אמא שלי הייתה אישה משוחררת ובריאה עד יום מותה, בגוף וגם בנפש. בגיל 104 היא שברה את מפרק הירך והרופא התייעץ איתי ועם אחותי אם לעשות לה ניתוח. אז אמא שלי עצרה אותו ואמרה, אני מאמינה בחיי שעה ולא מוכנה לעבור ניתוח, וחוץ מזה, תדבר בבקשה איתי ולא מעליי. והרופא לא הבין. שאל אותנו, מי מכן היא האפוטרופסית שלה, ואמרנו, אף אחת. היום אני בכלל לא נותנת לרופאים לדבר מעל הראש שלי. אני פשוט הולכת אליהם לבד".
התרעות פיקוד העורף