מחקר שנערך בטכניון מצביע על ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות. החוקרים מזהירים כי לתהליך זה השלכות עתידיות שליליות על המערכת האקולוגית בישראל. "הפיכת שטחים טבעיים לאזורים עירוניים או חקלאיים מסבה נזק לציפורים מקומיות ומיטיבה עם ציפורים פולשות, ולתהליך זה השלכות אקולוגיות שליליות", טוענים פרופ'-משנה אסף שוורץ וד"ר אגת קולאוני מהטכניון במחקר שהתפרסם בכתב העת Biological Conservation. פרופ'-משנה שוורץ הוא ראש המעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
המחקר מראה שאוכלוסיות של ציפורים מקומיות נפוצות הולכות ומתמעטות ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזורים עירוניים שאליהם פלשו מינים כדוגמת המיינה, התוכי הנזירי והדררה. לדברי פרופ'-משנה שוורץ, "השינויים בנוף הארץ-ישראלי במאה ה-20 הובילו לעלייה בגודל האוכלוסיות של מינים כדוגמת דרור הבית, הדוכיפת, הבולבול ואחרים, אך ב-15 השנים האחרונות המגמה השתנתה. אותם מינים מוכרים שבעבר שגשגו ברחבי הארץ נמצאים כעת במגמת ירידה. מה שמדאיג הוא שהירידות הללו מלוות בעליות חדות במספרי הפרטים של מינים פולשים. אוכלוסיות המיינה והדררה, לדוגמה, גדלה בקצב מסחרר של 843% ו-250% (בהתאמה) ב-15 השנים האחרונות". המחקר מראה שבפארק הירקון, שם החלו רבות מפלישות הציפורים בסוף המאה ה-20, כבר כמעט לא ניתן לצפות באותם מינים מקומיים שבעבר שגשגו בפארק.
המינים הפולשים מתחרים עם המינים המקומיים על משאבים מוגבלים, ונראה שבתחרות זו הפולשים מנצחים. תהליך זה, והפגיעה ההולכת ומתעצמת בבתי הגידול הטבעיים, מפרים את האיזון במערכת האקולוגית ומסכנים מינים נדירים כמו גם מינים נפוצים שבעבר לא נשקפה להם סכנה.
הניטור בירקון נעשה במימון ובשיתוף רשות הטבע והגנים. ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברט"ג, אומר כי "הרשות עוקבת בדאגה אחר חדירת המינים הפולשים גם לשמורות טבע וגנים לאומיים בישראל בכלל ובאזור המרכז בפרט. אנו סבורים כי חדירה זו מסכנת את מגוון המינים בשטחים המוגנים ואת קיומם של תהליכים ביולוגים ואקולוגיים שלשמם הוכרזו שטחים אלו".
"לפני כמעט שני עשורים התחלנו לחקור את ההשפעה של מיני ציפורים פולשות על ציפורים מקומיות", מסכם שוורץ. "מצאנו כי המיינות מתחרות במינים מקומיים כגון דרור הבית ודוחקות אותם. לצערנו, המחקר הנוכחי מצביע על כך שהתחזיות שלנו לגבי דחיקת מינים נהפכו למציאות. אני חושש שילדיי לא יוכלו לשמוע ולראות את הדרורים, הצופיות והבולבולים מהמינים הנפוצים בארץ כיום".
המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע ובסיוע מענק מטעם הטכניון לפוסט-דוקטורנטים מצטיינים ורשות הטבע והגנים. החוקרים התבססו על מסדי מידע שונים ובהם מיזם "ספירת ציפורי בר בחצר בשיתוף ציבור", הפועל מאז 2006, ומחקר אקולוגי ארוך טווח הנערך אחת לשלוש שנים ברמת הנדיב החל מ-1988.
התרעות פיקוד העורף