בראשית חילופי שעון החורף והקיץ הרעיון שעמד מאחורי ההמצאה היה לחסוך בחשמל עם יותר שעות אור. כבר למעלה ממאה שנים בהן מדינות שונות ברחבי העולם מזיזות את המחוגים שעה קדימה או אחורה בהתאם לעונה המתחלפת, אך האם זה עדיין רלוונטי?
ודאי תופתעו לשמוע, אך בשבוע שעבר הסנאט האמריקני אישר באופן סופי חקיקה שתשמור על שעון הקיץ לצמיתות החל משנת 2023. הצעד המשמעותי שזכה לכינוי "חוק הגנת השמש", קיבל גיבוי כמעט מלא ממומחי העולם בנושא, ומכאן עולה התהייה – אולי כדאי שגם אנחנו נאמץ את הרעיון.
על פי הדיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, מטרת השינוי היא להאריך את שעות האור ולהוסיף למשק יותר שעות עבודה. מלבד התרומה הכלכלית, התומכים הסבירו כי גם ילדים יוכלו ליהנות מיותר שעות משחק בחוץ ושהשמש המרובה תפחית את הדיכאון העונתי.
מדהים לחשוב שהמעבר בין שעוני קיץ וחורף לא משפיע רק על האור והחושך, אלא גם על גופנו. מחקרים הוכיחו כי ככל שאנו נחשפים ליותר שעות אור, כך בגופנו מתקיימת עלייה בייצור ויטימין D. בנוסף, בימי שעון הקיץ חלה עלייה בביצוע פעילות גופנית, שכן החושך המוקדם משפיע גם על רמת המוטיבציה.
מחקר שנעשה באוניברסיטת אלבמה שבברמינגהם, העלה טענה כי שינוי השעה קדימה במרץ נקשר עם עלייה של 10% בסיכון להתקפי לב. לעומת זאת באוקטובר, כשמזיזים את השעון לאחור, יש ירידה של כ-10% בסיכון להתקף לב. מכאן מדינות העולם החלו לחשוב שאולי כדאי פשוט לחסוך את ההבדלים ולשמור על שעה אחידה לאורך כל השנה.
"אני יודע שזה לא הנושא הכי חשוב שעומד כרגע על הפרק, אבל זה נושא שיש עליו הסכמה כמעט גורפת. אנחנו לא צריכים לקיים את הטיפשות הזו יותר", טען הסנאטור האמריקני מרקו רוביו. אמנם ההחלטה התקבלה רק על ידי הסנאט האמריקני, וטרם קיבלה את אישורו של בית הנבחרים והנשיא, ג'ו ביידן, אך נראה שהכיוון נכון.
התרעות פיקוד העורף