לרגל שבוע המודעות לצמצום בזבוז המזון המצוין החל מהיום, ביוזמת ארגון The Natural Step ישראל (TNS ישראל), יזם הארגון סקר מיוחד בנושא, שנערך על ידי מכון פאנלס, ושבמסגרתו השתתפו 505 מרואיינים בני 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל (טעות הדגימה המרבית: כ־4.5%).
לשאלה על מי מוטלת האחריות לצמצום בזבוז מזון, כאשר ניתנה אפשרות ליותר מאחראי אחד - 69% מהנשאלים השיבו כי על משקי הבית, 40.6% - על רשתות השיווק, 37% השיבו שעל הממשלה, ו־33% - על יצרניות המזון.
כרבע מן המשיבים טוענים כי הם זורקים כמות אפסית של מזון שנקנה לביתם. כ־60% מעריכים כי הם זורקים 10%־20% מתוך המזון שנקנה בביתם. במציאות, הממוצע הישראלי הוא השלכה של כ־25% מהמזון בבית - כלומר, יש פער גדול בין המציאות לתפיסה העצמית.
לשאלה - להערכתך, כמה מתוך המזון שנקנה לביתך נזרק בסופו של דבר? - 26.7% מהנשאלים השיבו: כמות אפסית, ו־38% השיבו: כ־10%. כלומר - ל־65% מהאוכלוסייה הערכת חסר קיצונית לגבי כמות המזון שהם זורקים בבית.
לגבי השאלה - להערכתך, כמה שווה המזון שאתה זורק כל חודש בשקלים? - 75% מהנשאלים ציינו שהם זורקים בממוצע מזון בשווי 35 שקל בחודש, כשבפועל בזבוז המזון עולה למשפחה כ־560 שקל בחודש. מתוך ה־75%, כ־20% מהמשיבים ציינו כי המזון שנזרק בביתם הינו בעל שווי כספי אפסי. 28% ציינו כי השווי הוא 20־50 שקל, ו־27% נוספים - 51־100 שקל.
נמצא כי הציבור סבור שהוא משליך בשכיחות הגבוהה ביותר ירקות (59%), ואחריהם פירות (39%), מוצרי חלב (35%) מאפים ולחמים (22%). לדברי ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית ומייסדת TNS ישראל: "בישראל אובדן המזון לנפש עומד על כ־273 ק"ג לנפש בשנה, כשבמקטע הצריכה לבדו אובדים 16%. למעשה ישראל נמצאת במקום הראשון באזור הים התיכון בבזבוז מזון לאדם".
המשיבים העדיפו במידה שווה פתרונות כמו טכנולוגיה שתעדכן בוודאות מה תוקף המוצר והאם עדיין אפשרי למאכל, וכן מידע על אחסון מתאים בבית של סוגי מזון שונים כדי שיחזיקו לאורך זמן.
ביטרמן מוסיפה: "על רשתות השיווק והיצרניות להירתם למאבק נגד בזבוז המזון. ביכולתן לאמץ מגוון צעדים שיגרמו לצרכן הקצה לבזבז פחות מזון ולצמצם את יוקר המחיה שלו. זה צו השעה".