בהתאם להחלטת ממשלה 5053 – בעניין הקמת חברה ממשלתית ייעודית להתמודדות עם התמוטטות המצוק החופי, החלה לפעול בשנת 2015 החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון אשר מהווה זרוע ביצוע של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בהתמוטטות המצוק בחלק הימי. מטרתה העיקרית של החברה היא לתכנן, לבצע ולתחזק את הקמת ההגנות הימיות על המצוקים, ולהעניק שירותי ניהול, תיאום וייעוץ למדינה בכל הנוגע לקידום ההגנות היבשתיות, וניטור קצב נסיגת המצוק.
מאבסורד לאבסורד
כרגיל במקומותינו האבסורד הוא שהאחריות על ביצוע ההגנות היבשתיות הוטלה על הרשויות המקומיות שהתקשו עד כה לטפל בנושא מתקציבן הדל. אבל זה לא האבסורד היחיד. מנכ"ל החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון, אילן לביא, מתריע כי תקציב הפרויקטים של החברה צפוי להסתיים בשנה הבאה. אם לא תתקבל החלטת ממשלה שתאשר תקצוב חדש, שנת 2026 עלולה להפוך לשנה אבודה בעוד תהליכי הקריסה של המצוקים לא עוצרים לרגע.
בונים על ניסים
מנתוני החברה עולה כי מדי שנה נרשמים כ-300 אירועי קריסה בשנה ונגרעים מהמצוק כמויות של 40,000 טון כשעל רקע משבר האקלים והתחזיות לעליית מפלס הים נדרשת החברה לתת מענה מיידי לבעיה שעלולה להחריף עם השנים. שני אירועי הקריסה האחרונים נרשמו בחופי הרצליה. 7,500 קוב של חול וסלעים – כמות שהיא שוות ערך ל-600 משאיות קרסה בפתאומיות, באישון לילה, שעה שהחוף היה, למרבה המזל, ריק ממתרחצים ובנס נמנע אסון גדול. "זהו תמרור אזהרה המלמד כי נדרשת דחיפות גבוהה לטיפול ימי ויבשתי במצוק שבהרצליה" אומר לביא למעריב.
דוח כלכלי שנערך לבקשת החברה על ידי חברת הייעוץ BDO בחן את העלויות של מדיניות "שב ואל תעשה" אל מול הפוטנציאל של הקמת הגנות יבשתיות ועלות העבודות. על פי הדוח, אומדן הנזק לתשתיות מהעדר טיפול יבשתי במצוק החופי – הוא עד 2.5 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, עבודות ההגנה היבשתיות המלאות עלותן 490 מיליון ש"ח בלבד. עלות ההגנות הימיות הנדרשות לחמש השנים הקרובות מסתכמות בעוד 360 מיליון ש"ח בתקצוב לחמש שנים.
אסור לעצור באמצע
ההגנה על המצוק בנתניה, למשל, היא פרויקט שוברי הגלים הגדול ביותר שמקודם בארץ, והוא כולל הקמה של 12 שוברי גלים מחוף סירונית דרומה עד לחוף לגון והזנת חול לצורך הרחבת רצועת החוף. הפרויקט שהחל באפריל 2021 מתפרש על פני כ-3.5 ק"מ של רצועת חוף. במסגרת שלב א', בקטע הצפוני של הפרויקט הושקעו כ-100 מיליון ש"ח, שכללו הקמת ששה שוברי גלים והזנת חול בהיקף של 200 אלף מ"ק לצורך הרחבת החופים ועתה נדרש לאשר את התקציב שיאפשר להוציא לפועל את שלב ב' ובניית שוברי הגלים הנוספים.
לביא מדגיש: "אנחנו חיים מנס לנס, ואי אפשר לסמוך על נסים. המצוקים שלנו לא מחכים וזה עלול לעלות בחיי אדם. ההתמודדות עם הקריסה היא אחריות משותפת של כולם – של הממשלה ושל הרשויות - ורק פעולה מהירה ותקציבים מתאימים יאפשרו לנו לעצור את התהליך ולהבטיח חופים בטוחים ויציבים לדורות הבאים. הפער היחיד כיום למימוש הפרויקט הלאומי לייצוב המצוק החופי הינו תקציבי. חייבים להתכנס להחלטת ממשלה בהקדם".
הוא מציין כי החברה נמצאת כעת בשלבי סיום של פרויקטים קודמים, וכי בימים אלה מגובשת תוכנית כוללת להגנה ימית ויבשתית לכל אורך רצועת המצוק – הכוללת שלבים, תקצוב ומימוש. זאת על מנת להתחיל בתכנון כבר השנה. סל הפרויקטים של שלב ב' הנמצא כיום בדיוני תקצוב מול האוצר לקראת אישור הממשלה, כולל בצד ההגנות הימיות בניית שוברי גלים נוספים גם לאורך מצוקי החוף של אשקלון והרצליה והגנות ימיות "רכות" יותר בבת ים, בית ינאי ובפארק הלאומי אשקלון.
החברה בוחנת גם פתרונות טכנולוגיים וסביבתיים כמו ריף טבעי בבנייה מלאכותית, צמחייה חופית ועשב ים לייצוב החול, ששומרים על המשאב הימי. ההגנות היבשתיות המוצעות כוללות מסלעות, רשתות, צמחיה וניקוז לאורך החופים שבתחום הרשויות השונות.
התרעות פיקוד העורף