תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019, במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות. על הביצוע אמונה החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), על פי מחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה.
השפעת משבר האקלים
בניתוח מעודכן של הנתונים עולה כי קצב התחממות השכבה העליונה של מי הים במזרח הים התיכון דומה לתחזית שפורסם על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), ועומד על כ-0.05 מעלות בשנה. מדובר במצב בעייתי המשפיע על החי והצומח הימי המקומיים, המתקשים להתמודד עם עליית הטמפרטורה.
בין השנים 1992 ל-2024 נמדדה עליית מפלס הים התיכון בכ-15 ס"מ - קצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה. זהו קצב הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי, העומד על 3.4 מ"מ בשנה, אשר פורסם על ידי ה-IPPC. עליית מפלס מי הים תשפיע על כל קו החוף של מדינת ישראל, כשאחת הסכנות המרכזיות בעליית מפלס הים היא סכנת ההצפות בזמן סערות.
התחממות מי הים מעודדת התבססות של מינים פולשים, שפלשו מים סוף ומשנים באופן קיצוני את הרכב חברת החי והצומח בים התיכון. תוצאות הניטור מראות כי אחוז המינים הפולשים נותר יציב אך גבוה. המינים הפולשים הם יותר ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום בכל העומקים שנבדקו, כשאחוז המינים הפולשים נע בין 68% בעומק 40 מטרים ל-55% בעומק 80 מטרים או יותר. מאז שנת 2023 בולטים בהיעדרותם מינים מקומיים של דגים שהיו בעבר נפוצים ברשתות ספינות דיג המכמורת.
איכות המים
גם איכות המים בים בעייתית. במפרץ חיפה קיים זיהום היסטורי של מתכות שהגיע משני מקורות: המפעלים המזרימים קולחין לקישון בדרום המפרץ ומפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, שנסגר בשנת 2004 וקצב השיקום איטי מאוד בגללו. נרשמה גם עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל, ומימי נחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של חומרי דשן.
זיהום הפלסטיק
ריכוזי פלסטיק גבוהים בים הישראלי הם ממצא שחוזר על עצמו מדי שנה. פלסטיק הוא המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא כ-60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90% למרות מגמת ירידה באחוז שקיות הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים.
התרעות פיקוד העורף