אלא שעבודת הצוות חשפה איום משמעותי מאוד על חופי ישראל. היא הובילה תחילה להקמת צוות נוסף, שיבחן את היערכות המדינה לתרחיש קיצוני של שפך נפט משמעותי. עניין זה נבחן גם בעבודה אקדמית: דו"ח של המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון, המצביע על מגמת הסיכון, טוען כי מדינת ישראל אינה ערוכה לטפל בזיהום הנובע משפך משמעותי בים התיכון ובמפרץ אילת.
הצוות הבין-משרדי הנוסף שבחן את הסוגיה הגיע למסקנה דומה. הדו"ח של המכון הוכן נוכח השמעת רעיונות שונים במסגרת מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", שלפיהם תשמש ישראל חלופה הולמת להעברת נפט מהמפרץ הפרסי, במקרה של סגירת מצרי הורמוז בידי איראן. פעילות זו מגבירה את הסיכון להיווצרות נזק במכלית, שיביא לשפך נפט משמעותי.
הצל של זנדברג והמאבק לביטול מדיניות "אפס סיכון"
תוצאות מחקרים אחרונים שנערכו טוענות כי קצא"א היא המזהמת המשמעותית ביותר במפרץ אילת. על פי דו"ח המכון, שפך נפט בים התיכון או במפרץ אילת יסכן באופן משמעותי את חייהם של בני אדם המתגוררים בסמיכות לחופי הים באילת ובאשקלון, ויגרום לפגיעה אנושה, בהיקפים של מיליארדי שקלים, בנכסים כלכליים וכן לפגיעה בנכסי טבע יקרי ערך.
שקד סיפר כי החברה משתמשת במצוף מיוחד כדי למנוע זיהום אפילו מהדליפה הקטנה ביותר שעלולה להתפתח כתוצאה מפריקת הנפט בנמל: "ברגע שמגיעה אונייה, אנחנו פורסים את המתקן הזה סביבה בהיקף של 360 מעלות. אם יש דליפה, אפילו מזערית, היא נשארת בתוך מצוף הכיסוי הזה. שום דבר לא יוצא החוצה. במזח יש אונייה אחת בכל פעם. אם קורה ויש דליפה, אנחנו פועלים מיד ושואבים את החומר באמצעות ציוד מיוחד, כמו סקימרים וכדומה".
בדו"ח המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה נטען עוד כי איום סכנת הזיהום, לצד הפגיעה המתמשכת הנגרמת למפרץ אילת בשגרה, מחייבים למנוע את הרחבת שינוע הנפט דרך המפרץ. מדיניות "אפס סיכונים" נקבעה במשרד להגנת הסביבה בשנת 2021, תחת השרה תמר זנדברג. זנדברג עומדת כיום בראש המכון למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון. בתעשיית הנפט אומרים כי הדו"ח שהכין המכון תואם את המדיניות שאימץ המשרד בעת ששימשה השרה להגנת הסביבה.
נוצר אפוא מצב שבו מדיניות "אפס סיכונים" עמדה כמכשול בפני ההסכמים שנחתמו. לטענת אנשי המכון, החברה החלה להפעיל לחץ על גורמי ממשלה במטרה לבטל את המדיניות. דו"ח המכון טוען כי הלחץ הכבד נשא פרי, ובסוף 2024 קיבל צוות השרים שדן בעניין החלטה לבטלה.
אנשי קצא"א דוחים גם את הטענות האלה. "לא הופעל לחץ", הבהיר שקד. "הממשלה הקימה ועדה בין-משרדית, שהביאה את המלצותיה לביטול המדיניות. לא היה שר או משרד שהתנגד לכך, למעט המשרד להגנת הסביבה. הוא היחיד שלא אהב את ההמלצות. הם לא שינו את דעתם, והם עדיין מתנגדים לביטול המדיניות. אדגיש: אנחנו בהחלט בעד ערכים סביבתיים".
בקצא"א אומרים כי מדיניות "אפס סיכונים" שהנהיגה זנדברג הייתה מגבלה שפגעה משמעותית בנכס אסטרטגי של מדינת ישראל ובביטחון האנרגטי שלה. "זו תשתית המחברת בין הים התיכון למפרץ אילת. איומים שונים על נמלי הים התיכון בהחלט קיימים. מי שיכול להציל את ישראל מבחינה אנרגטית במצב חירום, כמו מלחמה, הוא רק נמל אילת", אמר שקד.
הוא הסביר כי ההסכם עם חברת "רד-מד" אינו שונה מהסכמים אחרים. לדבריו, הוא לא הצריך תוספות תשתית, שכן התשתיות הקיימות פועלות כבר 50–60 שנה ועדיין יעילות. שקד הזכיר כי אפילו הצוות הבין-משרדי שבחן את העניין הגיע למסקנה הזאת. "הצוות אמר, לאחר שמונה חודשי עבודה, שאת המדיניות הזאת צריך לבטל. יש גם החלטת ממשלה ברורה מאוד בעניין. זו מדיניות שאינה משרתת את הצרכים הלאומיים ואת מדיניות האנרגיה", אמר שקד.
ההתעלמות מגורמי המקצוע: כך נדחקו האזהרות החריפות החוצה
ההסתייגויות מההחלטה לבטל את מדיניות "אפס סיכונים" נשמעו עוד בטרם נכתבה הטיוטה המסכמת של עבודת הוועדה שבחנה את הנושא. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, תחת השרה עידית סילמן, הבינו במהלך דיוני הסיכום לאן נושבות הרוחות. הטיוטה הוכנה ונוסחה במטרה להביא לביטול המדיניות, למרות התנגדותם המשמעותית של אנשי המשרד ושל גורמים שונים במשרדים אחרים.
יצוין כי ברקן עמד בראש שני צוותי העבודה שבחנו את מדיניות "אפס סיכונים" ואת היערכותה של ישראל לאירועים של שפך נפט משמעותי. מכתבו של ארזואן הועבר לאחר שעיין בטיוטת הסיכום, בחורף 2024. תחילה הציג בו את סמכות המשרד בשמירה על הסביבה הימית, ולאחר מכן הצביע על שגיאות מהותיות מאוד בטיוטת הסיכום, בחומרים ובדו"חות שעליהם הסתמך הצוות לצורך קבלת החלטתו, וכן על שגיאות רבות נוספות.
כך, למשל, הצביע על כך שהסקר שערכה קצא"א בעניין הסיכונים הנובעים מהרחבת שינוע הנפט במפרץ אילת, שעליו הסתמך צוות הבדיקה, נדחה בידי המשרד, משום שלטענתו הוא מציג נתונים שגויים לחלוטין ולא אושר כלל. "אנו דוחים את הנתונים הסטטיסטיים וההסתברותיים שנלקחו מטיוטת סקר הסיכונים הלא מאושר של חברת קצא"א, שהוגש לפני שנים. נתונים אלה הם מגמתיים ולא מדויקים, בלשון המעטה", כתב ארזואן. בהמשך הסביר: "סקר הסיכונים לא אושר, שכן הוא לא נעשה בהתאם להנחיות המשרד. עצם השימוש בנתונים הוא מוטה ויוצר מצג שווא שלפיו הסיכון אינו משמעותי".
למרות שורה ארוכה של בעיות ושגיאות שהיו בטיוטת הסיכום, ושאותן פירט ארזואן, אימצה הממשלה את המלצות הצוות. בעקבות זאת הודיע יו"ר הצוות הבין-משרדי לשרה להגנת הסביבה כי עליה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון". כמו כן, עליה להודיע לממונה על היתרי הרעלים במחוז הדרום של המשרד ולמנהל היחידה להגנת הסביבה הימית על ביטול ההנחיות שנקבעו במסגרת מדיניות זו. במקביל, יש לבחון את בקשת קצא"א להגדלת היקף שינוע הדלקים. ההודעה לשרה נמסרה לפני כשנה וחצי.
בינתיים הקים משרד ראש הממשלה צוות בדיקה נוסף, שנועד לבחון את ההיערכות הלאומית לאירועי שפך במים הטריטוריאליים ולאובדן מלא של תכולת מכלית. מדיניות "אפס סיכון" נועדה מלכתחילה למנוע אפשרות כזאת. צוות הבדיקה כלל נציגים ממשרד ראש הממשלה, מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרדי המשפטים, האנרגיה והתשתיות והאוצר, וכן נציגים של רשות הספנות והנמלים ושל רשות החברות הממשלתיות. את ממצאיו מסר הצוות לפני כחודש.
"לישראל אין כלים להתמודד עם התרחיש"
פרק הסיכום וההמלצות של הדו"ח מציג כבר בפתיחתו תמונה קשה מאוד באשר למוכנות למתן מענה לאירוע של שפך נפט סמוך לחופי ישראל. "ממצאי עבודת הצוות מצביעים על קיומו של פער מהותי בין היקף הסיכון הנשקף מאירועי שפך נפט משמעותיים במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, לבין יכולות המענה הקיימות כיום", נאמר בו. הפירוש פשוט: לישראל אין כיום כלים מספקים להתמודד עם מצב שבו ייגרם נזק למכלית נפט, שיוביל לשפיכת כמויות גדולות מהמטען שהיא נושאת אל הים.
עבודת הבחינה שביצע הצוות כללה בדיקה של תרחיש ייחוס לאומי לאירועי שפך, וכן הצגת יעדי שירות ותגובה. במסגרת בחינה זו זוהו פערי מענה משמעותיים, והוצג גם סל האמצעים הנדרש להשלמת הרובד הלאומי לטיפול בנושא. הצוות מצא כי אף שההיערכות המפעלית הקיימת מהווה נדבך חיוני במערך ההגנה מפני זיהום ים, אין בה לבדה כדי לספק מענה מלא לתרחישי שפך. בשל כך נדרשת השלמתו של רובד לאומי ייעודי, שיאפשר למדינת ישראל להתמודד באופן אפקטיבי עם אירועי שפך רחבי היקף.
על פי סיכום הדו"ח, ניתן להשלים רובד זה באמצעות מימון מהקרן למניעת זיהומי ים ובאמצעות גביית אגרה ייעודית, שתוטל על חברות המשנעות נפט במכליות. השפעת ההיערכות על יוקר המחיה במקרה זה זניחה ביותר מבחינת מחירי הקצה של הדלקים. צוות הבדיקה סבור עוד כי ניתן לקיים מודל היערכות להשלמת הפערים ברובד הלאומי באמצעות החוקים הקיימים.
הצוות כתב: "מאחר שהמסגרת הנורמטיבית והסמכויות הרלוונטיות מצויות בידי השרה להגנת הסביבה מכוח הפקודה למניעת זיהום ים בשמן, והתקנות שהותקנו מכוחה, בכפוף לאישורים הנדרשים לפי דין, סבור הצוות כי בידי הגורמים הרלוונטיים מצויים הכלים הנדרשים להשלמת המהלך ולהבטחת מימונו ויישומו באמצעות הקרן, של הרובד הלאומי לאורך זמן".
עוד נכתב כי הצוות סבור שיישום המלצות אלה יאפשר למדינת ישראל להשלים לראשונה מערך היערכות לאומי סדור, יציב ובר-קיימא, המותאם לרמת הסיכון שנבחנה במסגרת עבודת המטה ולסטנדרטים המקצועיים המקובלים בתחום זה בעולם.
מסמך המכון של אוניברסיטת בן-גוריון, המסכם את העבודה בנושא הרחבת שינוע הנפט ונערך בידי נדב בכר, מצביע על שורת סיכונים העלולים לפגוע בתהליכי ההעברה. בין אלה נמנים פגיעות מנשק אויב בצינורות ובליה טבעית של רכיבי המערכות, דבר שכבר עתה מעמיד בסכנה את יכולתן לבצע הזרמה בהיקף גדול יותר.
"לסיכום הדברים, גם מבלי להידרש לשאלת מעמדה של מדיניות אפס תוספת סיכון, די במציאות הביטחונית הנוכחית ובמאפיינים הייחודיים של מפרץ אילת כדי לקבוע כי הגדלת שינוע הנפט באזור היא מהלך בלתי סביר לחלוטין", נכתב בסיכום הדו"ח.
בקצא"א אומרים כי טרם קיבלו את דו"ח הצוות הבין-משרדי, וכי יבחנו אותו לעומק כשיגיע לידיהם. בכל מקרה, אומרים בחברה, "אנחנו מוכנים לכל תרחיש ולכל אירוע שבו נידרש לסייע בפתרונו. האנשים שעובדים בחברה הם אנשי מקצוע וביצוע, הפעילים 24 שעות ביממה בשגרה ובחירום", אמר שקד. "הם עובדים על אוניות, על מכלים ועל כל מה שנדרש, כדי שמדינת ישראל לא תישאר ללא דלק. קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל". לדבריו, החברה פועלת על פי אמות המידה המתקדמות והחדשניות ביותר הקיימות בעולם בכל הנוגע לבטיחות ולהגנה על הסביבה.
התרעות פיקוד העורף