"התרבות השריפות מחייבת בראש ובראשונה לחזק את ידי לוחמות ולוחמי האש, כוחות החירום והמתנדבים הפועלים במסירות להצלת חיים ורכוש. במקביל, אסור להתייחס לאירועים כאלה כאל גזירת גורל. בזמן שגם מדינות רבות באירופה מתמודדות בימים אלה עם שריפות ענק, ברור שהמציאות השתנתה, וגם ישראל חייבת לשנות את תפיסת ההיערכות שלה" אומרים ראשי הפורום.
בפורום הארגונים מדגישים כי שריפות ענק אינן רק תוצאה של ניצוץ, אלא של היעדר היערכות מספקת: שימוש בכלים טכנולוגיים למניעת שריפות, ניהול שטחים, אזורי חיץ, הגנה על יישובים, גילוי מוקדם ותוכנית לאומית מתואמת ומתוקצבת בין הרשויות השונות. "לישראל יש את הידע, אנשי המקצוע והטכנולוגיות. מה שחסר הוא תכנית לאומית ברורה ויישום שלה. השאלה אינה אם תהיה השריפה הבאה, אלא האם גם ממנה נופתע, או שנתחיל סוף סוף להיערך אליה ואף למנוע אותה".
לפי נתוני נציבות הכבאות מסוף 2025, חסרים למערך 977 לוחמי אש, 163 רכבי כיבוי ו-32 תחנות. בשל כך, המערך אינו ערוך כיום אפילו לתרחיש הייחוס משנת 2018 של שלוש שריפות ענק במקביל. בנוסף מתריעים ארגוני הסביבה מפני חוסר בכלים טכנולוגיים לחיזוי, וניטור סיכונים ודליקות מוקדם ובהיעדר הגדרה ותקצוב ייעודי לשטחים פתוחים.
הארגונים קוראים ל תוכנית אסטרטגית מקיפה וארוכת טווח ובטווח המיידי להקמת מערך ייעודי ארצי לטיפול בשריפות שטחים פתוחים ובמניעתן, שיפעל כחלק אינטגרלי ממערך הכבאות אך יתמחה בתחום זה באופן בלעדי: "כדי לתת מענה מיידי עוד בקיץ הנוכחי ולמנוע את האסון הבא, אנו דורשים להקצות תקציב ממוקד של כ-160 מיליון ש"ח המיועד כולו לבניין הכוח הייעודי לשטחים פתוחים. מדובר בהשקעה זניחה: נזקי השריפות בשטחים פתוחים נאמדים בלמעלה מ-3.5 מיליארד שקלים".
לשריפות אלו משמעות הרסנית ומיידית: הן מסכנות לא רק מסכנות חיי אדם אלא גם מחסלות בתי גידול ושטחי טבע שוקקי חיים, גורמות לנזק כלכלי אדיר לחקלאות ולרשויות המקומיות ובנוסף, פולטות כמויות פחמן עצומות שרק מאיצות את משבר האקלים.
התרעות פיקוד העורף