הרשויות בנפאל מעריכות כי השיטפון ההרסני נגרם מהתפרצות של אגם קרחוני או מקריסת קרחון ברכס ההימלאיה. זרם אדיר של מים, בוץ ושברי סלעים שטף את האזור מדרום-מערב טיבט ועד מרכז נפאל, לאורך כ-170 קילומטרים. באסון נהרגו מאות בני אדם, ועד כה חולצו יותר מ-1,500 נוספים. כמויות עצומות של סלעים ומים סחפו בתוך שניות את כל מה שנקרה בדרכן.
עם זאת, אייזן מעריך כי אירועים מסוג זה באירופה לא יגיעו לממדים "הדומים למה שהתרחש בנפאל". לדבריו, "האסון בנפאל היה, מבחינת היקף המסה שקרסה ועל פי ההערכות הנוכחיות, גדול פי 10 עד 20 מאירוע בלאטן". הוא הוסיף כי "אירופה היא אחת היבשות שמתחממות בקצב המהיר ביותר בעקבות שינויי האקלים שנגרמו מפעילות אנושית. הנסיגה המהירה של הקרחונים והפשרת קפאת-העד מערערות את היציבות באזורים ההרריים הגבוהים".
האזורים המושפעים במיוחד הם אלה הנמצאים בגובה של 2,500 עד 3,000 מטרים, בין היתר בצרפת, באיטליה, באוסטריה ובשווייץ, שבהם ההתחממות גורמת לשינויים משמעותיים. "בשילוב עם אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו גלי חום או גשמים עזים, גוברת הסבירות להתרחשותם של אסונות טבע דומים, וייתכן שהם אף יהפכו לעוצמתיים יותר", אמר אייזן.
בשווייץ נעלמו מאז שנת 1850 כ-1,000 קרחונים. לפי רשות השידור השווייצרית SRF, שטח כולל של כ-1,000 קילומטרים רבועים נותר ללא קרח. כיום נותרו במדינה כ-1,300 קרחונים בלבד, רובם קטנים, אם כי אורכם של כמה מהם עולה על שני קילומטרים. בין השנים 2000 ל-2024 איבדה שווייץ 38% מנפח הקרח שלה.
התרעות פיקוד העורף