חדרה, חיפה ואשדוד בראש: מוקדי הזיהום הבולטים בישראל

המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (שני) את המצאי הארצי של הפליטות לאוויר לשנת 2025 וכן את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס) לשנת 2025, הכולל מידע מקיף על אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות המים מהמפעלים וגורמי זיהום הגדולים. כמות פליטת גזי חממה בישראל בשנת 2025 פחתה בשיעור של 3% בלבד בהשוואה לשנת 2024, נתון עלוב ומקומם בהשוואה למאבק העולם המפותח במשבר האקלים, וזאת גם "הודות" למלחמה שהורידה את תפוקת חלק מהמפעלים המזהמים. בשנת 2025 היקף ייצור החשמל עלה ב-0.5% בלבד. אולם היקף ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עלה ב-16%. עם זאת חלה הפחתה של 3% בלבד בהיקף יצור חשמל מדלקים והפחתה של 7% בלבד בפליטת פחמן דו חמצני מתחנות כוח.

הדוח מציין "בדיקה מקיפה" שעדיין מתקיימת לגבי פערים שנמצאו בנתוני הדיווח והניטור באזורי התעשייה במפרץ חיפה ובצפון אשדוד בין כמות פליטת הבנזן מדיווחי המפעלים לבין ריכוזי הבנזן הנמדדים בתחנות הניטור הסביבתיות באזורים אלו וגבוהים יותר וכי "בשלב זה לא ניתן לקבוע מה מקור הפער, והמשרד ממשיך בבחינה מקצועית".

הכוכבים הקבועים ותחנות הכח הגדולות

השנה המשרד להגנת הסביבה בחר לדאג את המפעלים "שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר" אבל כמדי שנה מככבים ברשימה בין היתר המפעלים של בתי הזיקוק בחיפה, מפעל רותם אמפרט נגב במועצת תמר של ICL, מפעלי ים המלח של ICL, מפעלי המלט נשר ברמלה, בית הזיקוק באשדוד, מטמנות אפעה במועצת תמר ולצידם תחנות הכוח הגדולות של חברת החשמל – כשמככבת תחנת אורות רבין בחדרה, ולצידה רוטנברג באשקלון והתחנות בחיפה, גזר, חגית בחוף הכרמל וגם תחנת הכוח בנאות חובב.

ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון–כרמל, הגיב: "תחנת הכוח אורות רבין היא המפעל המזהם בישראל. מדובר בנתון חמור שממחיש את המחיר הבריאותי הכבד שהציבור ממשיך לשלם כל עוד יחידות 1–4 הפחמיות והמיושנות ממשיכות לפעול. במקום לסגור את היחידות, המדינה האריכה את פעילותן עד 2028, הקלה בדרישות הסביבתיות ואף אפשרה שימוש בפחם מזהם יותר. נגד החלטה זו הגיש האיגוד עתירה לבית המשפט. אי אפשר להתהדר בירידה בפליטות ובאותה נשימה להאריך את חייהן של היחידות הפחמיות המזהמות ביותר. כל עוד היחידות הללו ממשיכות לפעול, תושבי האזור ממשיכים לשלם בבריאותם. ממשלת ישראל חייבת לגבש תוכנית לאומית למשק האנרגיה שתבטיח ביטחון אנרגטי בשגרה ובחירום – בלי להפוך את בריאותם של כמיליון תושבי מרחב שרון–כרמל להפקר".

עלות חיצונית מבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה. העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר בישראל על פי מצאי שנת 2025 היא 34 מיליארד שקלים. מתוכם 17.5 מיליארד שקלים ממזהמים מקומיים ו-16.7 מיליארד שקלים מגזי חממה. בשנת 2025 חלה ירידה של 9% בעלות החיצונית של הזיהום מהמפעלים, שהיא כ-1.4 מיליארד שקלים, שהתרחשה לטענת המשרד להגנת הסביבה דווקא בעיקר בעקבות צמצום שימוש בפחם לייצור חשמל, ביחס לשנת המלחמה הראשונה שבה הותר הרסן על ייצור החשמל מפחם.

במפרץ חיפה בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה עליה של 4% בעקבות עליה בפליטות מכון טיהור השפכים בחיפה, בפליטת חומרים אורגניים נדיפים חלה עלייה של 15% בפליטות בשל עליות בכרמל אולפינים ובית הזיקוק (פליטות בשל נסיבות המלחמה, חלקם בתקלה) ובתחמוצות חנקן חלה עלייה של 7% בעקבות פעילות תחנת הכוח חיפה. עם זאת, בדוח מודגש כי בשל מבצע עם כלביא וטיפולים תקופתיים, תפוקת בתי הזיקוק בשנת 2025 הייתה כ-70% מתפוקת הייצור המקסימלי ופחתה ב-19% מתפוקת הייצור בשנת 2024. בהתאם לכך בשנת 2025 פחתו פליטות פחמן דו חמצני, תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים מבתי הזיקוק בשיעור של 15% עד 20%.

באזורי התעשייה שבצפון אשדוד בתחמוצות חנקן חלה בשנת 2025 עליה של 4% בפליטות בעקבות פעילות בית זיקוק אשדוד ופתיחת שתי תחנות כוח חדשות באשדוד וזאת כשבית זיקוק אשדוד פעל בשנת 2025 בהיקף של 70% מכושר הייצור. בחומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים חלה עליה של 14% בעיקר בעקבות פליטות מתחנת הכוח במתקן ההתפלה באשדוד. רומי אבן דנן, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד–חבל יבנה, אומרת: " נמשיך במאבק בכל הנוגע לתחנת הכוח במתקן ההתפלה. האיגוד ועיריית אשדוד התנגדו להקמתה ולהפעלתה של התחנה ואף עתרו לבית המשפט בנושא. אלמלא ניתן היתר הפליטה להפעלת  התחנה, הייתה נרשמת בשנת 2025 הפחתה של כ־50% בפליטת חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים".

בלי יו"ש: שיפור בשריפות הפסולת

עוד על פי הדוח, בשנת 2025 חלה הפחתה של 13% בפליטות מזהמים לאוויר משריפות פסולת עירונית (ללא יו"ש), זאת בשל הפחתה בשיעור זה  במספר אירועי שריפות הפסולת, ומספרם עמד על 10,977 אירועים, על פי נתוני כבאות והצלה לישראל. מדובר בירידה מצטברת של 31% לעומת שנת השיא 2021. בהתאם לכך, כמות הפסולת הנשרפת פחתה מכ־400 אלף טונות בשנת 2021, לכ־315 אלף טונות בשנת 2024 ולכ־274 אלף טונות בשנת 2025.

בארגון " ארגון אזרחים למען אוויר נקי" אומרים: "השיפור במדדים ביחס לשנה שעברה הוא תזכורת לכך שזיהום אוויר הוא אינו גזירת גורל. כדי שהשיפור לא יהיה מקרי או חד פעמי נדרשת מדיניות ממשלתית סדורה ומתמשכת למאבק בזיהום האוויר, שהורג בכל שנה כ-5,500 בני אדם בישראל. הצורך במדיניות כזו מתחדד גם לנוכח העובדה שנתוני המפל״ס אינם משקפים את זיהום האוויר הנגרם משריפות פסולת ביהודה ושומרון. מבקר המדינה העריך כי אילו היו מובאות פליטות אלו בחשבון, היקף הפליטות המדווחות היה גבוה בכ־60%. לכן, על הממשלה הבאה יהיה להציב את המאבק בזיהום האוויר בסדר עדיפות גבוה, ולגבש תוכנית לאומית למיגור שריפות הפסולת, עם יעדים ברורים ומדידים".

איגוד ערים מפרץ חיפה: "הדוח לא משקף את היקף הפליטות בפועל"

בעקבות פרסום הדו״ח החל איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה  בבחינה של הנתונים המדווחים על ידי המפעלים אל מול נתוני הניטור, הדיגום, הפיקוח והתיעוד שבידי האיגוד.

"בחינת הנתונים מעלה חשש משמעותי: הנתונים המופיעים בדיווחי המפעלים עלולים שלא לשקף במקרים מסוימים את מלוא היקף הפליטות שהתרחשו בפועל. הבחינה מתמקדת במקורות הפליטה המרכזיים במפרץ חיפה, ובהם מפעלי קבוצת בז״ן, וכן באירועים חריגים, תקלות ובפליטות ממקורות לא מוקדיים." אומרים באיגוד שמזהיר מפני הסתמכות "עיוורת" על הנתונים המדווחים.

"המספרים שמופיע בדו״ח אינו בהכרח סוף הסיפור, כאשר קיימים בשטח ממצאים אשר אינם מתיישבים עם דיווחי המפעלים. הדוגמה החריפה ביותר, נמצאה בתקלה במיכל אחסון במפעל גדיב, אשר ניזוק בשנת 2024. התקלה נמשכה כארבעה חודשים, ובמהלכה נפלט בנזן מהמיכל. הפליטה לא נכללה בדיווח הראשוני של המפעל, ורק בעקבות פניית האיגוד למשרד להגנת הסביבה עודכנו הנתונים."

הדוגמאות של האיגוד רבות: במאי 2025 זיהו נציגי האיגוד, באמצעות מצלמה תרמית מגג האיגוד פליטה לא אופיינית מאחד המיכלים במתחם בתי הזיקוק. בעקבות הזיהוי, נערכה ביקורת פתע במפעל, ותועדה הפליטה בנוכחות נציגי המפעל. המפעל טען, כי לא התרחש אירוע לא שגרתי ולא נמצאה תקלה. האיגוד ביקש מסמכים לצורך בירור האירוע, אולם עד היום אלה לא התקבלו, והאירוע לא נכלל בדיווח לדוח המשרד.

בשנת 2025 תיעד האיגוד עשן צהוב מאחד ממתקני כרמל אולפינים של בז"ן. תגובת המפעל לפניית האיגוד הייתה: "אין מספיק נתונים על מנת להבין מה מקור הגוון הצהבהב המופיע בתמונה שהועברה. אנו דוחים את האמירה בדבר הפרה לכאורה".

"בעקבות פניית האיגוד, כבר השנה המשרד להגנת הסביבה החמיר את דרישות הדיווח ממפעלי בז"ן בנוגע לאירועי פליטות בנזן לא שגרתיים, אך לדאבוננו, כ- 94% מאירועי פליטת בנזן, על-פי בדיקות שנערכו ע"י האיגוד, אינם מדווחים כלל. אך ברקע לממצאים החמורים, בז"ן מבקש להקים מתקן מזהם נוסף (מיצוק גופרית), כאשר כבר עכשיו פליטות של אותם מזהמים הנפלטים מהמתקן המתוכנן במגמת עליה.

מנכ״לית האיגוד, ד״ר ליהי שחר ברמן, מדגישה: ״העבודה המקצועית של האיגוד מאפשרת לבחון את הדיווחים מול נתונים שנאספים בשטח. המקרים שאיתרנו מדגישים עד כמה חשוב שיהיה פיקוח מקצועי ובלתי תלוי. הציבור זכאי למידע מלא ומדויק. מבחינתנו, כל אירוע פליטה צריך להיבדק ולקבל ביטוי אמיתי בנתונים ובדיווחים, ולא להיעלם רק משום שלא זוהה או לא דווח על ידי המפעל.״

יו״ר איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה וסגן ומ״מ ראש העיר חיפה, אביהו האן, מסר: ״דו״ח המשרד להגנת הסביבה צריך להיות בסיס לבדיקה, לא תעודת הכשר למפעלים. כאשר אנחנו מוצאים פערים בין מה שמדווח לבין מה שמתגלה בשטח, אי אפשר להמשיך כאילו הכול תקין.

.. המזהם לא יכול להיות גם מי שמזהם, גם מי שמדווח וגם מי שקובע כמה הוא זיהם. על מפעלי בז״ן לשלם על הזיהום שהם יצרו לאורך השנים. לא ייתכן שהציבור ישלם את המחיר הסביבתי והבריאותי, בזמן שהמזהם לא נושא במלוא האחריות.

.. אני אומר בצורה חד־משמעית: המזהם חייב לדווח על כל פליטה, והמזהם חייב לשלם על הזיהום שהוא יוצר. מה שלא דווח לא נמחק מהאוויר ולא נמחק מהמציאות. תושבי מפרץ חיפה זכאים לדעת את האמת המלאה על איכות האוויר שהם נושמים.״