מחקר חדש של UCLA המבוסס על נתוני לוויין, זיהה 1,097 ענני מתאן (גז חממה עוצמתי אף יותר מפחמן דו חמצני) משלושה מאזורי הפקת הנפט והגז המרכזיים בארה"ב בין ינואר 2025 ליוני 2026. אתר של חברת Energy Transfer בלואיזיאנה דורג כמוקד הפליטה הגדול ביותר, עם קצב ממוצע של 1.56 טון מתאן בשעה - פי 15 מסף ה-EPA שהיא הסוכנות הפדרלית האמריקנית להגנת הסביבה הסופגת מטראמפ קיצוצים אדירים בפעילותה וסמכויותיה. החוקרים מציינים כי פליטות המתאן בפועל מתעשיית הנפט והגז בארה"ב מוערכות בכ- 64% יותר מהנתונים הרשמיים.
תחת השתלטות טראמפ, המקדש את תעשיות הפקת האנרגיה מנפט, גז ופחם - הגורם המרכזי למשבר האקלים, ה-EPA בארה"ב ביטלה למעשה את המגבלות על פליטת גזי חממה מתחנות כוח פחמיות וגזיות וכך צומצמה משמעותית היכולת להסדיר פליטות אלה מכוח חוק האוויר הנקי. לפי הערכת הסוכנות, המהלך צפוי להוסיף כ-123 מיליון טון פליטות פחמן בעשור הקרוב (וכל זאת בכדי לחסוך למפעילי התחנות כ-370 מיליון דולר). יצויין כי התקנות שנקבעו ב-2024 תחת ממשל ביידן שהיה אוהד המדע והצורך הדחוף במעבר לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, נועדו להפחית כמיליארד טון גזי חממה עד 2047 ולהניב תועלות בריאות ואקלים בהיקף של כ-370 מיליארד דולר.
במסמך חדש של הוועדה התיאולוגית הקתולית הבינלאומית, שפורסם באישור האפיפיור לאו ה-14, נקבע כי המשבר האקולוגי הוא גם סוגיה תיאולוגית וכי נדרשת פעולה דחופה לשמירה על קיימות כדור הארץ. המסמך מדגיש כי פתרונות מדעיים וטכנולוגיים אינם מספיקים וקורא לשינויים משמעותיים במערכות הייצור, הצריכה, התחבורה והאנרגיה, לצד שינוי בערכים ובאורחות החיים. בין היתר, המסמך שפורסם בשבוע שעבר קורא לצריכה מתונה ואחראית יותר, להגבלת ניצול היתר של משאבי הטבע ולהטמעת קיימות כעיקרון מנחה של המודל הכלכלי, תוך הדגשת אחריותם של מקבלי ההחלטות לפעול בדחיפות.
אבל בעלי בריתו של טראמפ בעולם לא מפנימים את הסכנות מהתרת הרסן של ממשלתו כשההשפעה המזיקה של מעשיו היא כלל עולמית. בינתיים הפשרת הקרחונים בהימלאיה מואצת ומאיימת על מאות מיליוני בני אדם ועל כלכלת הודו: מחקר חדש מצא כי קרחוני האזור מאבדים מסה בקצב מהיר ב-65% לעומת לפני עשור, בעוד שרק כ-21 מתוך כ-40 אלף קרחונים מנוטרים באופן שוטף ומעמיק. הפשרת הקרחונים מגדילה אגמים קרחוניים ומערערת מדרונות וקפאת-עד, ובכך מגבירה את הסיכון לשיטפונות ולאסונות נוספים. בהודו לבדה 56 אגמים קרחוניים כבר מוגדרים בסיכון גבוה מאוד. מי ההימלאיה תומכים בכ-20% מהתמ"ג ההודי, בין היתר באמצעות חקלאות ואנרגיה הידרואלקטרית.