מיכל, נערה פעילה וחייכנית בת 16, עמלה במרץ רב עם חבריה לשבט הצופים בהכנת אירוע לחג השבועות. כחלק מאירועי החג, השבט שלה היה אחראי על הקמת יריד מאכלי חג חלביים – למכירה לתושבי האזור, כאיסוף תרומות למטרה קהילתית אליה התחייבו. מיכל במשך שנים, נמנעה מאכילת מוצרי חלב כי זה תמיד גרם לה לתחושות לא נעימות בפה. היא אף פעם לא הלינה על כך בפני חבריה ולא הקדישה לכך חשיבות רבה, פשוט נמנעה מצריכת מוצרי חלב. עם פתיחת היריד והכנת וסידור המאכלים הרבים למכירה, חבריה של מיכל טעמו בהנאה עוגת גבינה של אחת האימהות וגם מיכל החליטה להשתתף בחגיגה. להפתעתה, בתוך דקה-שתיים גופה התכסה כולו בתפרחת והיא אף החלה להשתעל בחזקה.
זו הייתה סיטואציה בהחלט מלחיצה וחבריה של מיכל פינו אותה ישר לקבלת עזרה ראשונה מחובש שהיה ביריד. החובש זיהה שמדובר באלרגיה ונתן לה טיפול ראשוני על ידי מזרק אפיפן. לאחר מכן, הפנה אותה לבית חולים והמליץ לה לפנות לרופא המומחה באלרגיה (אלרגולוג) להמשך בירור.
אלרגיה לחלב הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה ועלולה לגרום לתופעות אלרגיות מסוכנות. אלרגיה לחלב נגרמת מ"תקלה" במערכת החיסון, המזהה את אחד מחלבוני החלב (קזאין, לקטוגלובולין) כחלבון מסוכן ומגיבה כנגדו. במטופל האלרגי, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים מסוג IgE, שהינם ספציפיים לאותו חלבון. כאשר המטופל נחשף למוצרי חלב, מערכת החיסון נתקלת בחלבון, הנוגדנים הנ"ל נקשרים אליו במהירות ומתחילים שרשרת תהליכים, שסופה בתגובה אלרגית מהירה וקשה.
אלרגיה למזון בכלל ולחלב בפרט, הינה תופעה נפוצה ושכיחותה עולה בעולם המערבי בשנים האחרונות. בישראל, השכיחות לאלרגיה לחלב מוערכת בכ-1% מהילדים, שכיחות אשר הולכת ויורדת עם הגיל. במשפחות "אטופיות" – בהן יש שכיחות גבוהה, בקרב בני המשפחה, של נזלת אלרגית, אסתמה או אסתמה של העור, השכיחות גם לאלרגיה למזון, גבוהה הרבה יותר. המזונות הנפוצים ביותר הגורמים לאלרגיה כוללים מלבד חלב גם סויה, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים ושקד. ברחבי עולם, נפוצה גם אלרגיה למאכלי ים, שפחות שכיחה בישראל.
באנשים אלרגיים לחלב, חשיפה למוצרים חלביים גוררת כאמור תגובה אלרגית מהירה. התגובה הנ"ל יכולה לכלול אי נוחות מיידית בפה, תפרחת מפושטת ותחושת קושי בנשימה. במקרים קיצונים, חשיפה לחלב יכולה להוביל למחנק ואובדן הכרה, עד לכדי סכנת חיים ממש.
אבחנה של אלרגיה לחלב מחייבת סיפור קליני מתאים של חשיפה ותגובה קלינית מתאימה. במידה והסיפור הקליני אכן חשוד לתגובה אלרגית לחלב, יש להפנות לבדיקת אלרגולוג, לצורך ביצוע תבחיני עור (טסטים).
תבחיני העור כוללים טפטוף של תמצית חלבוני החלב על הזרוע של הנבדק ודקירה קטנה לצורך החדרת התמצית לתת עור. במטופל האלרגי, הפעולה הזאת תגרור תגובה אלרגית מקומית (אודם ונפיחות) באזור הטסט.
במקרים מסוימים, בהם האבחנה אינה ברורה מספיק או שיש התלבטות, רופא האלרגיה יכול להמליץ על תגר בהשגחה. בתגר, המטופל נחשף למאכל חלבי, בצורה איטית מבוקרת ותחת השגחה. תגר הינה הדרך הטובה ביותר לאשר או לשלול אלרגיה לחלב, אבל בגלל שהיא כרוכה בסיכון מסוים, היא תבוצע רק למטופלים נבחרים, אך ורק בבית חולים ותחת השגחה במרפאת אלרגיה.
הטיפול באלרגיה לחלב הינו הימנעות מוחלטת מצריכת מאכלים חלביים. אנשים אלרגיים והוריהם צריכים להקפיד ולעיין בכל מוצר ומאכל שמציעים להם ולוודא שהוא לא מכיל או "עלול להכיל" את המרכיבים הבעייתיים. חלק מהמטופלים יכולים לאכול חלב "אפוי" ללא תגובה אלרגית. הכוונה למאכלים חלביים שעברו חימום – לדוגמה פיצה או מאפיין חלבי. בכל מקרה, מה מותר ומה אסור לאכול, יקבע בהתאם לסיפור הקליני ורק לאחר ביקורת והחלטה של רופא אלרגיה מטפל.
במקרה של תגובה אלרגית לאחר חשיפה בטעות לחלב, הטיפול המיידי הראשוני כולל הזרקת אדרנלין ופינוי לבית חולים. לכן, כל מטופל עם אלרגיה לחלב נדרש להסתובב עם מזרק אדרנלין אוטומאטי (אפיפן) לצורך קבלת מענה מידי, במקרה של תגובה אלרגית. במקרים של תפרחת וגרד, ניתן להיעזר בתרופות ממשפחת האנטיהיסטמינים. במקרים של מחנק או קושי בנשימה, ניתן להיעזר בנוסף לאדרנלין גם באינהלציות או משאפים המיועדים לטיפול במחלת האסתמה.
היום, ישנם מרכזים רפואיים המציעים טיפול באלרגיה לחלב ע"י דסינסטזציה (התרגלות). מדובר בחשיפה מדורגת לחלבון החלב, בהתחלה בכמות נמוכה ביותר שאינה גורמת לתגובה ולאט לאט מעלים את הכמות, עד לצריכה יומית קבועה של חלב. חשוב להדגיש, שהטיפול בדסינסטזציה אינו מרפא את האלרגיה, אלא "מדכא" אותה. רוב המטופלים, במידה ויפסיקו לצרוך את מנת החלב הקבועה, האלרגיה תשוב. כמו כן, חשוב לציין שמדובר בטיפול שאינו בסל הבריאות ומבוצע באופן פרטי בלבד, במרכזים שהתמחו בנושא.
אין דרך ברורה למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב. עם זאת ישנן עדויות, שחשיפה מוקדמת לחלב, בעיקר בילדים עם סיכון מוגבר להתפתחות של אלרגיה למזון, יכולה להוריד את הסיכון להתפתחות האלרגיה. במחקר גדול שפורסם לאחרונה מהמרכז הרפואי מאיר הודגם, שחשיפה מוקדמת ועקבית לתחליף חלב (עם או ללא הנקה) הוריד את שכיחות התפתחות אלרגיה לחלב באופן דרמטי ומשמעותי.
במקרה של מיכל, תבחין עורי שבוצע על ידי רופא אלרגיה אכן הדגים אלרגיה לחלב. מיכל הונחתה להימנע מחשיפה למוצרי חלב וכן להצטייד במזרק אפיפן, באופן קבוע, לשימוש במקרה חירום.
הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג ומנהל השירות למחלות אאוזינופיליות ביחידה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית בבית החולים מאיר בכפר סבא